מוסר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אביהו איתן (שיחה | תרומות) (הוספתי תוכן בהתאם לספרים שערי קדושה וספר הדורות תוך השוואה עם הספר חיי העולם הבא לרבי אברהם אבולעפיה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מוסר''' הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות. | '''מוסר''' הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות. | ||
הספר שערי קדושה לרבי חיים ויטאל למרות היותו ספר מוסר הספר מכיל מוטיבים קבליים מובהקים יתרה מכך כל החלק הרביעי בספר הינו בנוי על צרופי מילים ושמות מלאכים. | |||
בתמצית : יש להגות את צירופי המילים באופן מסוים תוך הטית הפנים ונשימה ונשיפה בכול פעם לכיוון אחר בהתאם לניקוד האות המקובלים טוענים כי זאת קבלה נבואית והיא הרובד הנעלה ביותר בתורת הקבלה | |||
שיטה זו מובאת גם בכתבי המקובל רבי אברהם אבולעפיה המכונה אברהם הרואה בספרו חיי עולם הבא. | |||
החלק הרביעי בספר שערי קדושה היה אזוטרי עד אשר רבי חיים ויטאל הוציא אותו לאור, השיטה לומר את שמות הקודש באופן הנ"ל עוררה התנגדות גדולה כאשר התגלתה לפני כן על ידי רבי אברהם אבולעפיה בפרט המהרש"א יצא כנגד השיטה בשצף קצף אך לרבי חיים ויטאל בהיותו תלמיד האר"י ז"ל ושימעו יצא בכל הארץ לא התנגדו והחיד"א רומז זאת בספר הדורות שרבי יצחק לוריא אשכנזי השתמש בשיטה המובאת בספר שערי קדושה בחלקו הרביעי. | |||
==ספרי מוסר== | ==ספרי מוסר== | ||
כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם, עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]], בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח"ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, [[ארך אפיים]] של [[הרב אברהם יעלין]], [[תומר דבורה]] של [[רבי משה קורדבירו]] ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה. | כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם, עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]], בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח"ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, [[ארך אפיים]] של [[הרב אברהם יעלין]], [[תומר דבורה]] של [[רבי משה קורדבירו]] ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה. | ||
גרסה מ־21:03, 12 באפריל 2020
|
|
מוסר הינו חלק מהתורה העוסק בתיקון המידות ובשיפור התנהגותו של האדם, הן במצוות שבין האדם לחברו והן במצוות שבין אדם למקום. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה תנועת המוסר מיוסדו של רבי ישראל סלנטר, הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי הישיבה, וכן מינוי משגיחים בישיבות. הספר שערי קדושה לרבי חיים ויטאל למרות היותו ספר מוסר הספר מכיל מוטיבים קבליים מובהקים יתרה מכך כל החלק הרביעי בספר הינו בנוי על צרופי מילים ושמות מלאכים. בתמצית : יש להגות את צירופי המילים באופן מסוים תוך הטית הפנים ונשימה ונשיפה בכול פעם לכיוון אחר בהתאם לניקוד האות המקובלים טוענים כי זאת קבלה נבואית והיא הרובד הנעלה ביותר בתורת הקבלה שיטה זו מובאת גם בכתבי המקובל רבי אברהם אבולעפיה המכונה אברהם הרואה בספרו חיי עולם הבא. החלק הרביעי בספר שערי קדושה היה אזוטרי עד אשר רבי חיים ויטאל הוציא אותו לאור, השיטה לומר את שמות הקודש באופן הנ"ל עוררה התנגדות גדולה כאשר התגלתה לפני כן על ידי רבי אברהם אבולעפיה בפרט המהרש"א יצא כנגד השיטה בשצף קצף אך לרבי חיים ויטאל בהיותו תלמיד האר"י ז"ל ושימעו יצא בכל הארץ לא התנגדו והחיד"א רומז זאת בספר הדורות שרבי יצחק לוריא אשכנזי השתמש בשיטה המובאת בספר שערי קדושה בחלקו הרביעי.
ספרי מוסר
כבר בתקופת הראשונים נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם שערי תשובה של רבנו יונה גירונדי וארחות צדיקים שמחברו אינו ידוע. אולם, עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת האחרונים, בעיקר הספר במפורסם והנפוץ מסילת ישרים של הרמח"ל- רבי משה חיים לוצאטו, אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, ארך אפיים של הרב אברהם יעלין, תומר דבורה של רבי משה קורדבירו ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה.
ישיבות המוסר
בעקבות תפוצת המוסר ע"י הרב סלנטר, החלו באירופה לקום ישיבות שונות הדוגלות בשיטת המוסר וכונו בשם ישיבות המוסר. בין ישיבות המוסר המפורסמות: ישיבת נובהרדוק, ישיבת כנסת ישראל- סלבודקה- כיום נקראת ישיבת חברון, ישיבת מיר ועוד. בישיבות אלו (ובהשפעתן גם בישיבות אחרות) הונהג מינוי "משגיח"- רב אשר תפקידו לדאוג לרמה הרוחנית של התלמידים, לדאוג שלא יבטלו תורה וכד'. משימה זו היתה מבוצעת בין השאר באמצעות שיחת מוסר ("שמוס" בעגה הישיבתית).
לקריאה נוספת
דב כץ, תנועת המוסר.