מוסר שטרותיו לבית דין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מלווה שמסר את שטרי חובותיו לבית הדין, אין השביעית משמטת את חובותיו, ובית הדין גובה את חובותיו, שכן דרשו בספרי מן הכתוב {{מקור| | מלווה שמסר את שטרי חובותיו לבית הדין, אין השביעית משמטת את חובותיו, ובית הדין גובה את חובותיו, שכן דרשו בספרי מן הכתוב {{מקור|דברים טו, ג|כן}}: "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך" - פרט למוסר שטרותיו לבית דין, כלומר: אין אתה רשאי לגבות את חובך מ"אחיך" - חברך, אבל בית הדין רשאי לגבות. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:שמיטת כספים]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:15, 3 באפריל 2013
|
|
מסירת המלווה את שטרי חובותיו לבית הדין כדי שיגבו את חובותיו מן הלווים, כאמצעי למניעת שמיטת כספים בשנת השמיטה.
מלווה שמסר את שטרי חובותיו לבית הדין, אין השביעית משמטת את חובותיו, ובית הדין גובה את חובותיו, שכן דרשו בספרי מן הכתוב (דברים טו, ג): "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך" - פרט למוסר שטרותיו לבית דין, כלומר: אין אתה רשאי לגבות את חובך מ"אחיך" - חברך, אבל בית הדין רשאי לגבות.
לדעת רוב הראשונים, תקנת פרוזבול היא בכך שאין גופי שטרות החוב צריכים להימסר לבית הדין, אלא די בהודעת המלווה לבית הדין, שהחובות נמסרו להם לגבייה.
למעשה ניתן למסור את כל החובות לבית הדין, וכך להמנע מהשמטת החוב. אבל מכמה סיבות הוצרכו לתקנת פרוזבול: א. אין הכל רוצים למסור את שטרותיהם לבית הדין; ב. לפעמים אין השטר מצוי בידי המלווה; ג. פרוזבול מועיל גם למילווה על פה.
במסירת שטר חוב לבית הדין, אין קיימות ההגבלות של פרוזבול - אין צריך לבית דין חשוב, ולא נחוץ שללווה תהיה קרקע.