מזוזה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מזוזה היא מגילת קלף קטנה, שעליה כתובות שתי הפרשיות: "שמע", "והיה אם שמע", שקובעים אותה על מזוזת הפתח.

מקור המצווה[עריכה]

מצוות עשה לקבוע מזוזה בפתחי הבתים והשערים, שנאמר (דברים יא כ): "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".

מצוותה[עריכה]

שימו לב! הנכתב בויקישיבה הינו להרחבת ידע בלבד ואינו בא לפסוק הלכה.
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!.

המזוזה עשויה יריעת קלף, כתובה בדיו מיוחד ובכתב יד של סופר סת"ם, ובה כלולות שתי פרשיות מרכזיות בתורה: הפרשה האחת "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" עד "ובשעריך" (דברים ו); והשנייה - "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי" עד "כימי השמים על הארץ" (דברים יא). את הקלף מגלגלים ומכניסים לתוך "בית מזוזה", אותו קובעים על מזוזת הבית.

מקום קביעתה של המזוזה הוא בתחילת השליש העליון של הדופן הימנית, מכיוון הכניסה לבית או לחצר. בטרם קובעים את המזוזה במקומה יש לברך: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וציונו לקבוע מזוזה". מיד לאחר הברכה קובעים את המזוזה. אם קובעים מזוזות במספר דלתות, מברכים את הברכה רק לפני קביעת המזוזה הראשונה ואחריה קובעים, מבלי להפסיק בדיבור וכדומה, את שאר המזוזות. על פי מנהג עדות המזרח, קובעים את המזוזה כשהיא במצב אנכי, ולפי מנג יהודי אשכנז קובעים את המזוזה כשהיא באלכסון (מפני שהיו מהראשונים שהורו לקבוע את המזוזה במצב אופקי והיו שכתבו לקבעה במצב אנכי).

נהוג לכתוב על קלף המזוזה מבחוץ, במקום בו כתובה מבפנים המילה "והיה" את המילה "שדי" (וראה בהמשך משמעות מנהג זה), וברוב הקהילות נהגו על פי הקבלה לכתוב מבחוץ כנגד המילים "ה' אלקינו ה'" את המילים "כוזו במוכסז כוזו" שהן האותיות שאחרי האותיות ה' אלקינו ה' (שם הוי"ה). אולם, מבפנים אין לכתוב שום מילה מלבד הפרשיות (שולחן ערוך יורה דעה רפח טו)


יש לבדוק את המזוזות שבבית אחת לשבע שנים. מנהג אנשי מעשה לבדוק את המזוזות מידי שנה בחודש אלול שסימנו הוא "אני לדודי ודודי לי". כמו כן, נוהגים רבים מעם ישראל לבדוק את מזוזות ביתם בעת מחלה או צרה ר"ל. בדיקת מזוזות בעת צרה הינה מפתח גדול לישועה.


אם הובהר שהמזוזות פסולות ואין אפשרות הלכתית לתקנן (כגון שיש פסול בשם ה' שאסור למחקו) חייבים להביאן לגניזה.


נהגו רבים מישראל לנשק את המזוזה בכניסתם וביציאתם מהבית, להראות את חיבת המצווה.

איזה בית חייב במזוזה?[עריכה]

על פי האמור בתורה, "על מזוזות ביתך", חיוב המזוזה חל על בתי מגורים בלבד, ודרשו חז"ל שהגודל המינילי שמתחייב במזוזה הוא ארבע אמות על ארבע אמות.

חדר קטן[עריכה]

מרפסת[עריכה]

מחסן, חנות, בית כנסת וכד'[עריכה]

משמעות[עריכה]

בפרשה הראשונה מתוארת ההכרה בקבלת עול מלכות שמים, ההכרה במציאותו ובקיומו של בורא העולם, אשר הוא גם מנהיגו. אנו מצווים לאוהבו בכל לבבנו, נפשנו ומאודנו. בפרשה השנייה מצויה החובה לקבלת עול מצוות, שנאמר בה "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם היום". גם עניין הגמול - השכר והעונש - מצוי בפרשה זו. את שתי הפרשיות גם יחד נצטווינו לכתוב על מזוזות ביתנו ושערנו.

משמעות המילה "שדי" שכותבים מחוף למזוזה, מרמזת בראשי תיבות" למשפט "שומר דלתות ישראל", כלומר, מילה זו באה לרמוז כי המזוזה שומרת על פתחי הבתים (מלבד היותה אחד משמותיו של ה').


התלמוד הירושלמי במסכת פאה מספר, כי רבי יהודה הנשיא קיבל שי יקר מאוד מאדם חשוב. רבי יהודה הנשיא השיב לו כגמולו ושלח לו כמתנה - מזוזה. התרעם אותו אדם: הא כיצד? אני שלחתי לו מתנה כה יקרה, וזה השיבני במתנה פעוטה, שמחירה אינו עומד בשום יחס לערך מתנתי? השיב לו רבי יהודה הנשיא: אתה שלחת לי מתנה, שתמיד אצטרך אני לשמור עליה; ואילו אני שלחתי לך מתנה, שכל חייך תשמור היא עליך....


בתלמוד הבבלי מסופר כי אונקלוס הגר התפעל מהעובדה שמלכים בשר ודם ישנים בשלווה בארמונותיהם, רק אם עבדיהם וחייליהם שומרים עליהם מחוץ לארמון, ולעומתם, אלקי ישראל מאפשר לעבדיו, עושי רצונו, לישון בשלווה בתוך בתיהם, ואילו הוא עצמו, "שדי", מגן עליהם מבחוץ.

קישורים חיצוניים[עריכה]