מזוזה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:32, 26 באוגוסט 2012

◊ המזוזה תורה על זכרון השם יתברך, אמנם עיקרה בימין "דרך ביאתך", להורות על ההשתדלות היתירה הראוי(ה) לאדם להשתדל בידיעת שם ד' ית' בהיותו יושב בביתו במנוחה [ע"א ב ז יד].

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מזוזה''' היא מגילת קלף קטנה, שעליה כתובות שתי הפרשיות: "שמע", "והיה אם שמע", שקובעים אותה על מזוזת הפתח.
+◊ המזוזה תורה על זכרון [[מילון הראי"ה:השם יתברך|השם יתברך]], אמנם עיקרה בימין "דרך ביאתך", להורות על ההשתדלות היתירה הראוי(ה) לאדם להשתדל בידיעת שם ד' ית' בהיותו יושב בביתו במנוחה [ע"א ב ז יד].
-==מקור המצווה==
-[[מצוות עשה]] לקבוע מזוזה בפתחי הבתים והשערים, שנאמר {{מקור|דברים יא כ|כן}}: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".
-==מצוותה==
-{{לא הלכה}}
-המזוזה עשויה יריעת קלף, כתובה בדיו מיוחד ובכתב יד של [[סופר סת"ם]], ובה כלולות שתי פרשיות מרכזיות בתורה: הפרשה האחת "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" עד "ובשעריך" {{מקור|דברים ו|כן}}; והשנייה - "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי" עד "כימי השמים על הארץ" {{מקור|דברים יא|כן}}. את הקלף מגלגלים ומכניסים לתוך "בית מזוזה", אותו קובעים על מזוזת הבית.
-מקום קביעתה של המזוזה הוא בתחילת השליש העליון של הדופן הימנית, מכיוון הכניסה לבית או לחצר. בטרם קובעים את המזוזה במקומה יש לברך: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וציונו לקבוע מזוזה". מיד לאחר הברכה קובעים את המזוזה. אם קובעים מזוזות במספר דלתות, מברכים את הברכה רק לפני קביעת המזוזה הראשונה ואחריה קובעים, מבלי להפסיק בדיבור וכדומה, את שאר המזוזות. על פי מנהג עדות המזרח, קובעים את המזוזה כשהיא במצב אנכי, ולפי מנג יהודי אשכנז קובעים את המזוזה כשהיא באלכסון (מפני שהיו מ[[הראשונים]] שהורו לקבוע את המזוזה במצב אופקי והיו שכתבו לקבעה במצב אנכי).
+[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מצוות הלכות מנהגים וטעמיהן|מזו]]
-נהוג לכתוב על קלף המזוזה מבחוץ, במקום בו כתובה מבפנים המילה "והיה" את המילה "שדי" (וראה בהמשך משמעות מנהג זה), וברוב הקהילות נהגו על פי ה[[קבלה]] לכתוב מבחוץ כנגד המילים "ה' אלקינו ה'" את המילים "כוזו במוכסז כוזו" שהן האותיות שאחרי האותיות ה' אלקינו ה' (שם הוי"ה). אולם, מבפנים אין לכתוב שום מילה מלבד הפרשיות {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה רפח טו|כן}}
-יש לבדוק את המזוזות שבבית אחת לשבע שנים. מנהג אנשי מעשה לבדוק את המזוזות מידי שנה בחודש אלול שסימנו הוא "אני לדודי ודודי לי". כמו כן, נוהגים רבים מעם ישראל לבדוק את מזוזות ביתם בעת מחלה או צרה ר"ל. בדיקת מזוזות בעת צרה הינה מפתח גדול לישועה.
-אם הובהר שהמזוזות פסולות ואין אפשרות הלכתית לתקנן (כגון שיש פסול בשם ה' שאסור למחקו) חייבים להביאן ל[[גניזה]].
-נהגו רבים מישראל לנשק את המזוזה בכניסתם וביציאתם מהבית, להראות את חיבת המצווה.
-==איזה בית חייב במזוזה?==
-על פי האמור בתורה, "על מזוזות ביתך", חיוב המזוזה חל על בתי מגורים בלבד, ודרשו חז"ל שהגודל המינילי שמתחייב במזוזה הוא ארבע אמות על ארבע אמות.
-===חדר קטן===
-===מרפסת===
-===מחסן, חנות, בית כנסת וכד'===
-==משמעות==
-בפרשה הראשונה מתוארת ההכרה בקבלת עול מלכות שמים, ההכרה במציאותו ובקיומו של בורא העולם, אשר הוא גם מנהיגו. אנו מצווים לאוהבו בכל לבבנו, נפשנו ומאודנו. בפרשה השנייה מצויה החובה לקבלת עול מצוות, שנאמר בה "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם היום". גם עניין הגמול - השכר והעונש - מצוי בפרשה זו. את שתי הפרשיות גם יחד נצטווינו לכתוב על מזוזות ביתנו ושערנו.
-משמעות המילה "שדי" שכותבים מחוף למזוזה, מרמזת ב[[ראשי תיבות]]" למשפט "שומר דלתות ישראל", כלומר, מילה זו באה לרמוז כי המזוזה שומרת על פתחי הבתים (מלבד היותה אחד משמותיו של ה').
-[[התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת פאה]] מספר, כי [[רבי יהודה הנשיא]] קיבל שי יקר מאוד מאדם חשוב. רבי יהודה הנשיא השיב לו כגמולו ושלח לו כמתנה - מזוזה. התרעם אותו אדם: הא כיצד? אני שלחתי לו מתנה כה יקרה, וזה השיבני במתנה פעוטה, שמחירה אינו עומד בשום יחס לערך מתנתי? השיב לו רבי יהודה הנשיא: אתה שלחת לי מתנה, שתמיד אצטרך אני לשמור עליה; ואילו אני שלחתי לך מתנה, שכל חייך תשמור היא עליך....
-ב[[תלמוד הבבלי]] מסופר כי [[אונקלוס]] הגר התפעל מהעובדה שמלכים בשר ודם ישנים בשלווה בארמונותיהם, רק אם עבדיהם וחייליהם שומרים עליהם מחוץ לארמון, ולעומתם, אלקי ישראל מאפשר לעבדיו, עושי רצונו, לישון בשלווה בתוך בתיהם, ואילו הוא עצמו, "שדי", מגן עליהם מבחוץ.
-[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
-[[קטגוריה:סת"ם]]

מזוזה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:32, 26 באוגוסט 2012

תפריט ניווט

חיפוש