מחלוקת במציאות

From ויקישיבה
Revision as of 12:07, 10 October 2016 by 2001:470:6b12:b0::76 (talk) (מקרים שנחלקו במציאות)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

בלימוד העיון בישיבות, מקובל לומר כי אין לפרש מחלוקת אמוראים כמחלוקת במציאות, אלא כמחלוקת בהגדרה. לדוגמא, כשישנה מחלוקת בין חכמים על גדר איסור כלאיים, אין לפרש את המחלוקת בוויכוח על אורך השורשים אלא בסברות שונות. ויש אף מאמר של הרצי"ה בספר לנתיבות ישראל בנושא מחלוקות במציאות שעולה ממנו הרושם הזה. לדוגמא, מחלוקת האמוראים האם חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, לא מפרשים אותה כפשוטה, שנחלקו במציאות במנהג העולם, אלא מבארים שלכו"ע רוב האנשים לא פורעים תוך זמנם, ורק מיעוטם כן. והמחלוקת היא האם הגדרת "חזקה" היא רק בוודאות מוחלטת, ולכן אין חזקה, או שגם רוב גדול מוגדר כחזקה, וא"כ נחשב שיש חזקה.

הטעמים שממעיטים במחלוקות במציאות[edit]

יש לזה שני טעמים:

  1. ירושלמי: משום שבמחלוקת במציאות אפשר לברר מי צודק, ולא היו נשארים במחלוקתם (ירושלמי פסחים ב-ד לגבי המחלוקת מה מחמיץ, שהירושלמי מקשה שנבדוק האם מחמיץ, ומתרץ שבדקו אך נחלקו מהי תוצאת הבדיקה).
  2. רש"י: משום שלגבי מציאות א"א לומר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (רש"י כתובות נז. ד"ה הא קמ"ל, לגבי מחלוקות בדעת אמורא אחר, שעדיף לומר ששני אמוראים נחלקו בסברות מאשר לומר ששניהם נחלקו מהי דעת אמורא אחר). כאן המקום להעיר שגם במחלוקות בסברא, הכלל ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" אינו פשוט, והמפרשים עמלו לבארו.

מקרים שנחלקו במציאות[edit]

משתי הדוגמאות שהובאו לעיל, מוכח שאע"פ שעדיף להמעיט במחלוקות במציאות, יש עדיין מקרים כאלה, לפחות כאשר אין דרך פשוטה לברר - שהרי למסקנת הירושלמי שם בכל זאת נחלקו מה מחמיץ כאשר כל אחד הגיע למסקנה אחרת מהבדיקה (אמנם יתכן שאפשר להסביר ששורש מחלוקתם היא הגדרת חימוץ), והרי יש מקומות רבים בגמרא ששני אמוראים נחלקו מהו דעתו של אמורא אחר, אפילו שגם זו מחלוקת במציאות כדברי רש"י שם.

יתרה מזו, טעמו של רש"י לא מסביר שלא שייך כלל שתהיה מחלוקת במציאות, אלא רק שעדיף לא לפרש כך מחלוקת.

ומצאנו עוד מקרים של מחלוקות במציאות שאי אפשר לפרשם באופן אחר. למשל, מחלוקות רבי יהודה ורבי נחמיה באופן בניית המשכן - צורת הקרשים, הכיסוי ועוד. ומפורש שם שהיא מחלוקת במציאות. אלא שהטעם של הירושלמי לא שייך לגביה, מכיון שזהו דבר שלא ניתן לבררו, שהרי התנאים חולקים על העבר. וכן לגבי בת כמה היתה רבקה כשנישאה ליעקב (תוס' יבמות סא:). וכן מה גודלו של כוכב (תוס' פסחים צד. וחגיגה יב.).

כמו כן נחלקו רש"י ותוס' בקידושין עא: האם נהר פרת זורם מהצפון לדרום או מהדרום לצפון, ופשוט שהיא מחלוקת במציאות. אך גם שם כנראה היה קושי בבירור שהרי רש"י ובעלי התוספות חיו בצרפת במרחק אלפי קילומטרים מנהר הפרת. ומעין זה נחלקו מנחם, רש"י ורמב"ן בפרשת וישלח בפירוש הביטוי "כברת הארץ" שהוא המרחק בין קבר רחל לבית לחם, והוסיף שם הרמב"ן שכאשר זכה להגיע לארץ וראה את קבר רחל חזר בו מפירושו.

בפירוש הר"ש על כלים פרק 17 הלכה ה כתב וצ"ל דפליגי בהכי דר"מ לא חשיב שאר רימונים כל שדרכו ורבי יהודה חשיב להו כל שדרכו, כלומר נחלקו במנהג סוחרי רימונים אם במניין או במשקל.

ובמידות יש כמה מחלוקות מפורשות על פרטי המקדש איך בדיוק היה בנוי ואיפה היו חלקים שונים שלו, ואחד מהם המזבח שיש מי שאומר שהיה בדרום ויש אומר בצפון ויש מי שאומר באמצע, וכל הפילפולים לבטל מחלוקות במציאות נאמרו לפני שהמפלפלים הגיעו לשם.