מטבע: הבדלים בין גרסאות בדף

'''בטעם''' שיש קניינים שלא מועילים לקנות מטבע כתב ר' שמואל שהוא משום שאין בו (במטבע) ממש {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו), לגבי קניין חליפין}}.

'''חליפין''' - נחלקו בו רב ולוי האם מטבע נעשה חליפין {{מקור|בבלי:בבא מציעא מז.}}. טעם הדעה שחליפין לא מועילים במטבע הוא משום שאין בו (במטבע) ממש {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו)}}.

'''סיטומתא''' - לנתיבות המשפט {{מקור|רא-א}} לא קונה מטבע, ולמשפט שלום {{מקור|רא ד"ה והנה}} כן.

'''אגב''' - מטבע נקנה בו {{מקור|קידושין כו: ורש"י ד"ה לדמי, גידולי תרומה שער נא ח"ג}}.

'''דברים הנקנים באמירה''' - מטבע נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א}}.

'''חליפין שווה בשווה''' קונים כל דבר, ואפילו מטבע ופירות. ואע"פ שקניין סודר אינו קונה מטבע ופירות {{מקור|תוס' בבא מציעא מז. ד"ה גאולה, רשב"א קידושין כח בשם ר"ת}}.

כאשר שני החפצים הנקנים הם ממינים שונים, כגון מטלטלין בקרקע, לרשב"א {{מקור|שם}} מועיל, ולר"ת {{מקור|המובא בו}} לא. אך מטבע לכו"ע אינו קונה דבר ממין אחר, כגון מטבע בטלית.

'''בההיא הנאה''' קונה כל דבר, ואפילו מטבע {{מקור|מנחת חינוך שלו-ה}}.