מטלטלין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

דינים המיוחדים למטלטלין.

בקניינים שונים[edit]

לגבי כמה קניינים דנו האם מטלטלין נקנים בהם:

שטר, מטלטלין אינם נקנים בו. ובטעם לזה מצאנו שלוש דעות (דן בזה ספר המקנה סוף ח"א בהשמטה לקניינים קניין ספינה (העמוד האחרון) ד"ה כתב השמ"ק):

  1. משום שאי אפשר לסיים (להגדיר אותם), ושטר מועיל רק בדברים שאפשר לסיימם: בקרקע אפשר לסיים את מקומה, ובעבד את שמו (ריטב"א, ר"ן ורשב"א בבא בתרא עה:, שיטה מקובצת בבא בתרא עו. אמנם הקובץ שיעורים בבא קמא פו כתב שגם מטלטלין אפשר לסיים ע"י סימנים מובהקים).
  2. הרשב"א (שם) הוסיף עוד טעם, שמקור דין שטר נאמר דווקא בקרקע אך לא במטלטלין.
  3. כיוון שמטלטלין אפשר להטמין (מחנה אפרים קניין מעות י בשם ראשונים).

חזקה, מטלטלין אינם נקנים בה (קידושין כב: ובכל הפוסקים). אך פסקי תוס' (בכורות סימן כה (יג: ד"ה מיד)) כתבו שחזקה שייכת במטלטלין אם עשה בהם תיקון כעין נעל גדר ופרץ, והמנחת חינוך נשאר עליהם בתימה (שלו-ט ד"ה ובמטלטלין (בקומץ המנחה), וכן ספר המקנה סוף ח"א בסוף השמטה לקניינים קניין ספינה (העמוד האחרון) בסופו ד"ה קניין).

קניין בההיא הנאה - תלוי במחלוקת בטעמו[1]: לר"ח (הובא ברשב"א קידושין ז.) שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן (קידושין ז.) שהוא כסף אינו קונה מטלטלין.

קניין כסף לשכירות מטלטלין - נחלקו הפוסקים האם יועיל כדבר תורה שמעות קונות מטלטלין, שהרי בשכירות לא שייך הטעם לתקנת חכמים שמטלטלין לא נקנים בכסף שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה (אור שמח מכירה ג-ג ד"ה והנה הפוסקים).

חליפין לשכירות מטלטלין - חליפין לא מועילים לקנות שכירות ושאלה (רא"ש בבא מציעא פ"א לא). והנתיבות המשפט (קצה-יח) הוסיף שהוא דווקא בקרקע, אך מטלטלין, כיוון שנפחתים הם כמכירה, ונקנים בחליפין. והריב"ה (בטור חו"מ קצה) חילק ששכירות נקנית בחליפין לכו"ע אך בשאלה נחלקו, והב"י תמה מדוע חילק ביניהם.

קנייני מטלטלין רבים נעשים ע"י הכנסת החפץ לרשות המוכר: [א] חצר, [ב] כלים, [ג] מסירה, [ד] הגבהה, [ה] ארבע אמות, [ו] יד.

בגלל דמיונם של קניינים אלו זה לזה, חקרו לגבי כל אחד מהם האם טעמו מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים. נלקט את חקירות אלו כאן בקצרה[2]:

  1. חצר - מדין יד, משיכה, שליחות, או שהיא קניין נפרד.
  2. כלים - מדין חצר, הגבהה, יד, או משיכה.
  3. מסירה - מדין משיכה או יד.
  4. הגבהה - מדין חצר, משיכה, או יד.
  5. ארבע אמות - מדין חצר, משיכה, או שהיא קניין נפרד.
  6. יד - מדין חצר, הגבהה, מסירה, או שהיא קניין נפרד.

כסף במטלטלין - ע"ע.

בדינים שונים[edit]

מרא קמא מועיל גם במטלטלין כשאין מוחזק, כגון כשהם בסימטא או ביד שליש (אך כשיש מוחזק במטלטלין הוא עדיף ממרא קמא[3]) (משנה למלך טוען ונטען טו-ט בדעת הרמ"ה וכן דעת עצמו, שערי יושר ה-א ד"ה ובזה, שיעורי ר' אלחנן בבא מציעא לה-ג ד"ה וטעם, חזון איש קידושין סד-ה בסופו. והחקרי לב יו"ד רכ קיט. (ד"ה ומ"מ דברי הר"מ) הביא לכך ראיה מהגמרא בבא מציעא ק. "ונוקמה אחזקת מרא קמא". אמנם המשנה למלך שם כתב שנראה לו בדעת הרי"ף והרמב"ם שאין מרא קמא במטלטלין (ולשיטה זו, מה שבקרקעות המרא קמא גובר ובמטלטלין המוחזק גובר - לא נצטרך לחלק שמוחזק במטלטלין חזק יותר)[4](, אלא פשוט במטלטלין אין כלל מרא קמא).

ראה גם[edit]


הערות שוליים[edit]

  1. הבאנו את המחלוקת בערך בההיא הנאה#מקור_וטעם ד"ה בטעמו.
  2. ליתר פירוט עיין בערכו של כל אחד מהקניינים הללו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה טעמו.
  3. כמו שהבאנו בערך מרא קמא#חוזק ד"ה מוחזק.
  4. כמו שהבאנו בערך מרא קמא#חוזק ד"ה מוחזק.