מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

==ביטול תורה==

* בגמרא נאמר שאסור לבטל תורה ממי שלומד אותה, ואפילו ציווה עליו המלך לאסוף חיילים למלחמה אין לבטל לומדי תורה מלימודם לשם כך<ref> (4) תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מט/א  "[...]אמר ליה ניזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא אמר ליה עמשא מורד במלכות הוה דכתיב ויאמר המלך לעמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים וגו' וילך עמשא להזעיק את יהודה ויוחר וגו' אמר ליה עמשא אכין ורקין דרש '''אשכחינהו דפתיח להו במסכתא אמר כתיב כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת יכול אפילו לדברי תורה תלמוד לומר רק חזק ואמץ'''". וברמב"ם מבואר שאף שלהמרות פי מלך נחשב מרידה במלכות וראשי המלך להמית מי שממרה פיו, מ"מ אין לבטל אנשים ממצווה בפקודת המלך - רמב"ם יד החזקה - הלכות מלכים פרק ג, (ט): "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות אפילו במצוה קלה הרי זה פטור דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו" ומבואר בנו"כ שמקורו מסוגיא דסנהדרין הנ"ל.</ref>

* ותר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים, ולא ותר על עון בטול תורה (פתיחתא דאיכה רבתי), שנאמר על מה אבדה הארץ, על עזבם את תורתי (ירמיה ט יא). <ref>מתוך ספר מעלות התורה</ref>

* במדרש (מכילתא שם על הפסוק), ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם (שמות יז ח), שרפו ידיהם מן התורה<ref>מתוך ספר מעלות התורה</ref>.

==לקריאה נוספת==