קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 786 בתים ,  3 בינואר 2019
שורה 1: שורה 1:
קידוש לבנה (בנוסח אחר: ברכת לבנה) היא ברכה הנאמרת בחציו הראשון של החודש, אל מול פני הלבנה בחידושה ההולכת וגדלה. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וטקסטים אחרים.
קידוש לבנה (בנוסח אחר: ברכת לבנה) היא ברכה הנאמרת בחציו הראשון של החודש, אל מול פני הלבנה בחידושה ההולכת וגדלה. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וטקסטים אחרים.
=ברכת הלבנה=
==המצווה==
===מקור השם===
מקור השם קידוש לבנה<ref>(ראה מהרי"ל הלכות ראש חודש ט; רמ"א או"ח תכו ב)</ref> הוא ככל הנראה כזכר למצוות קידוש החודש אשר עליה היא מבוססת. במסכת סופרים נחלקו האם יש לברך בברכה "מקדש חודשים" או "מחדש חודשים", ועל אף שנפסק שיש לברך כנוסח השני, עדיין שם הברכה נשאר קידוש לבנה. חלק מקהילות הספרדים מכנים את המצווה ברכת לבנה, משום שהיא ברכה הנאמרת בעת ראיית הלבנה.


'''הגדרה'''<ref>ד טור' תסז – תעה.</ref>
===תוכן הברכה===
- הברכה שמברכים בכל חודש כשרואים את הלבנה בחידושה


==מצותה==
תוכן הברכה הוא שבח לקדוש ברוך הוא על בריאת צבא השמים שאינם משנים את הציווי שנצטוו להתנהג בהילוך תקופותיהם, והם שמחים על כך, כמו שנאמר בשמש (תהלים יט ו): יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח  (סנהדרין שם ורש"י ד"ה תפקידם). הברכה נתקנה הלבנה ולא על שאר הכוכבים, לפי שבתנועת הלבנה רואים את מעשה ה' וגבורתו יותר מבכל הכוכבים, שאין תנועתם נראית כל כך כמו תנועת הלבנה שהכל רואים שהיא מתנועעת ומקפת כל הרקיע בכל חודש (לבוש תכו א)<ref>על ברכת הלבנה לאחר שרגל אדם דרכה על הירח – ראה הרב מ. כשר, האדם על הירח לאור התורה והאמונה, תשכ"ט.</ref>.
 
===הברכה ושמה===
 
הרואה הלבנה בחידושה מברך: אשר במאמרו ברא שחקים וכו' (ירושלמי ברכות ט ב; רמב"ם ברכות י טז; טוש"ע אורח חיים תכו א. וראה להלן: הנוסח)<ref>וראה סנהדרין מא ב: עד כמה מברכים על החודש וכו', ושם מב א נוסחי הברכה, אך אין בבבלי דין מפורש שהרואה לבנה בחידושה מברך, אמנם בדקדוקי סופרים ברכות נט ב מוזכר הדין במפורש, וכן משמע ברי"ף ורא"ש שם. וראה שו"ת דברי יציב ב קעח.</ref>.
 
ברכה זו נקראת בשם קידוש לבנה (ראה מהרי"ל הלכות ראש חודש ט; רמ"א או"ח תכו ב).
 
===עניינה===
 
ענין הברכה הוא שבח לקדוש ברוך הוא על בריאת צבא השמים שאינם משנים את הציווי שנצטוו להתנהג בהילוך תקופותיהם, והם שמחים על כך, כמו שנאמר בשמש (תהלים יט ו): יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח  (סנהדרין שם ורש"י ד"ה תפקידם). ברכה זו היא ברכת ראיה ושבח (שו"ת שבות יעקב א יב; שדי חמד כללים ב כט)<ref>וראה בספר קדוש לבנה – אוצר הלכות ומנהגים מלואים א בשם החזון איש שזו מצווה גמורה. וראה מאמרו של הרב א. לרנר, יודעי בינה ה תשע"א עמ' 232 ואילך.</ref>.
 
וניתקנה ברכה זו על הלבנה ולא על שאר הכוכבים, לפי שבתנועת הלבנה רואים את מעשה ה' וגבורתו יותר מבכל הכוכבים, שאין תנועתם נראית כל כך כמו תנועת הלבנה שהכל רואים שהיא מתנועעת ומקפת כל הרקיע בכל חודש (לבוש תכו א)<ref>על ברכת הלבנה לאחר שרגל אדם דרכה על הירח – ראה הרב מ. כשר, האדם על הירח לאור התורה והאמונה, תשכ"ט.</ref>.


===מעלתה===
===מעלתה===
 
הגמרא <ref>סנהדרין מב א</ref> דורשת מכך שנאמר "החודש הזה לכם" וכן "זה אלי ואנוהו" שכל המברך את החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, ןאף פוסקת מכך להלכה שיש לאומרה מעומד. המפרשים הסבירו עניין קבלת השכינה וקישורה לקידוש לבנה באופנים שונים:
חכמים הפליגו בשבח מצוה זו ואמרו: כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, שהקדוש ברוך הוא אף על פי שאינו נראה לעין נראה הוא על ידי גבורותיו ונפלאותיו, ואף כאן על ידי מה שמחדש החדשים הוא מתגלה לבני אדם והוא כאילו מקבילים פניו (תלמידי רבינו יונה ברכות ל ב).
* '''הכרה בפעולות הקב"ה בעולם-''' [[רבינו יונה]]<ref>תלמידי רבינו יונה ברכות ל ב</ref> מסביר עניין זה בכך שבהתבוננות בברכת הלבנה ניתן ללמוד על דרכי הקב"ה. דרכי ה' נסתרות כמו שנאמר בישעיה "אכן אתה אל מסתתר", אך כאשר אנו רואים את מעשיו ופעולותיו בחידוש הלבנה, אנו מתחברים למעשה הבריאה ובכך כמו מקבלים פני שכינה.
 
* '''רמז על גאולת עמ"י-''' ה[[מהרש"א]] מפרש שהדבר קשור לכך שישראל נמשלו ללבנה. בדומה ללבנה הקטנה וגדלה, כך עמ"י קטנים בגלות וגדלים לעתיד לבוא (ובפרט מלכות בית דוד), וממילא חידוש הלבנה הוא סימן לעמ"י על כך שהם עתידים להתחדש כמותה-ולהגיע לידי קבלת פני שכינה.  
'''שמירת ההבטחה לגאולה-''' בשיבולי הלקט<ref>קסז</ref> כתב בדומה לדבריו, שכמו שהכוכבים והירח לא משנים את מסלולם ותפקידם, כך גם אין הקב"ה מואס בעמ"י כדברי הכתוב "אם ימשו החוקים האלה.. גם אני אמאס בכל זרע ישראל" (ירמיה לא,לה). ממילא דומה הדבר לקבלת פני שכינה בכך שכאשר אנו רואים שהקב"ה חפץ בנו אנו כמו מקבלים פני שכינה.
ועוד אמרו: אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חודש וחודש דים (סנהדרין מב א); כלומר: אילו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלים פני שכינה פעם אחת בחודש דים (רש"י שם ד"ה דיין).
ועוד אמרו: אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חודש וחודש דים (סנהדרין מב א); כלומר: אילו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלים פני שכינה פעם אחת בחודש דים (רש"י שם ד"ה דיין).


בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,689

עריכות

תפריט ניווט