17,689
עריכות
פרשת שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת שמיני''' היא הפרשה השלישית של [[ספר ויקרא]]. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מובאים דיני מאכלות אסורים ודיני טומאה וטהרה כגון [[שמונה שרצים]] ונבלת בהמה. | '''פרשת שמיני''' היא הפרשה השלישית של [[ספר ויקרא]]. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מובאים דיני מאכלות אסורים ודיני טומאה וטהרה כגון [[שמונה שרצים]] ונבלת בהמה. הפטרת הפרשה מתארת את העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד וחטאו של עוזה. | ||
== תוכן הפרשה== | == תוכן הפרשה== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
הרמב"ן מסביר כי משה לא מתייחס ל"דיבור" הנמסר לו מאת ה' אלא מתייחס למעשיו של ה' כעין דיבור אלינו. לפירושו, משה מקבל עליו את הדין, ומנחם את אהרון בכך שמעשהו של ה' בהריגת נדב ואביהוא היה גזירה על מנת שהעם ייזהר בכבוד המקדש, ואף מוות זה היה בדבר ה'. המשך חכמה {{הערה| בפירושו על הפסוק}} ממשיך רעיון זה ומסביר כי אילולא היתה נגזרת גזירה זו היה נראה כאילו הקב"ה ותרן ומוותר באופן קבוע לעם ישראל. לאחר חטא העגל, הקב"ה הסיר את שכינתו מעל העם ולאחר זמן קצר החזיר אותה בעקבות תפילותיו של משה. דבר זה היה עלול לגרום לחשיבה מוטעית אצל העם כי גם אם לא יישמרו בקדושת המשכן, יוותר להם ה' לאחר מכן, ולכן היה צורך להראות כמה גדול כוחה של עבירה ואת חשיבות שמירת קדושת המשכן. | הרמב"ן מסביר כי משה לא מתייחס ל"דיבור" הנמסר לו מאת ה' אלא מתייחס למעשיו של ה' כעין דיבור אלינו. לפירושו, משה מקבל עליו את הדין, ומנחם את אהרון בכך שמעשהו של ה' בהריגת נדב ואביהוא היה גזירה על מנת שהעם ייזהר בכבוד המקדש, ואף מוות זה היה בדבר ה'. המשך חכמה {{הערה| בפירושו על הפסוק}} ממשיך רעיון זה ומסביר כי אילולא היתה נגזרת גזירה זו היה נראה כאילו הקב"ה ותרן ומוותר באופן קבוע לעם ישראל. לאחר חטא העגל, הקב"ה הסיר את שכינתו מעל העם ולאחר זמן קצר החזיר אותה בעקבות תפילותיו של משה. דבר זה היה עלול לגרום לחשיבה מוטעית אצל העם כי גם אם לא יישמרו בקדושת המשכן, יוותר להם ה' לאחר מכן, ולכן היה צורך להראות כמה גדול כוחה של עבירה ואת חשיבות שמירת קדושת המשכן. | ||
==הפטרה== | |||
הפטרת הפרשה לקוחה מהמתואר בשמואל {{הערה| שמואל ב פרק ו}} על העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד וחטאו של עוזה. כמו בחטאם של נדב ואביהוא בפרשה, גם חטאו של עוזה נבע מכך שמרוב רצון להתקרב לקדושה ומרוב השמחה לא שמרו כיאות על הכללים ביחס אל הקודש. המדרש בילקוט שמעוני {{הערה| ילקוט שמעוני שמואל ב, רמז קמב}} מסביר כי חטאו של דוד היה בכך שלא נשאו את הארון בכתף כציווי התורה וכי דבר זה נשכח בכוונה מדוד: {{ציטוטון| דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות דכתיב זמירות היו לי חקיך , אמר לו הקב"ה דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותם זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ואיהו אתיה בעגלה.}} דוד ראה את לימוד התורה כדבר משמח כמו זמירות, אך דבר זה גרם כי לא נזהר מספיק בגישתו אל הקודש. דבר זה מקביל אל חטאם של בני אהרון שלדברי המדרש הקריבו שתויי יין משום שנהגו קלות ראש בשכינה ולא נזהרו מספיק בגישתם אל הקודש. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||