17,689
עריכות
שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מאכלי חלב
(←למהותו של יום: חג ארץ ישראל) |
|||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
=== מאכלי חלב === | === מאכלי חלב === | ||
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. | נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. המקור העיקרי לכך מובא בדברי הרמ"א {{#makor-new:אורח חיים תצד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תצד|א}} האומר שמדובר לזכר לקורבן [[שתי הלחם]] שהוקרב בבית המקדש בחג השבועות. כאשר אוכלים מאכלי בשר יחד עם מאכלי חלב יש צורך לאפות לחם מיוחד לארוחה בשרית ולחם מיוחד לארוחה החלבית, וכך יש זכר לקורבן שתי הלחם. | ||
טעמים נוספים | המפרשים נתנו טעמים שונים נוספים למנהג אכילת מאכלי החלב. [[ערוך השולחן]] אומר שזה זכר לכך שבמגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה. | ||
יש האומרים שהדבר קשור לכך שעד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני ה[[כשרות]] הכוללים את דיני [[בשר בחלב]]. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש, ולא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.{{ש}} | |||
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה. | יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה. | ||
טעם נוסף | טעם נוסף שהובא אצל האחרונים מקשר את המנהג לכך שחג השבועות הוא גם חג הביכורים - הודיה על ארץ ישראל, לכן נהגו לאכול חלב ודבש, שהם שבחה של ארץ ישראל. | ||
=== קישוט בית הכנסת === | === קישוט בית הכנסת === | ||