פרשת קרח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרשת קרח''' היא הפרשה החמישית ב[[חומש במדבר]]. בפרשה מובא מעשה מחלוקתם של [[קורח בן יצהר]], [[דתן ואבירם]],[[און בן פלת]] ועדתם עם [[משה]] ו[[אהרן]].{{ש}}

בפרשת קורח [[הפטרה|מפטירים]] ב{{מקור|שמואל א יא}}. יש המפרשים שהדבר קשור לדמיון בין זעקתו של משה בפרשה "לא חמור אחד מהם לקחתי" לבין תפילתו של שמואל "את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי".  בנוסף, ישנו דמיון בין רצונו של קרח לבטל את מנהיגותו של משה, לבין רצון העם לבטל את מנהיגותו של שמואל וכן שמואל הוא מצאצאי קרח {{#makor-new:דברי הימים א ו יג|תנ"ך-דברי-הימים-א|ו|יג}}

* '''מחלוקת קרח ועדתו'''- קרח בן יצהר יחד עם דתן ואבירם ועוד מאתיים וחמישים אנשי שם, מערער על מנהיגותם של משה ואהרון ומוחה כנגדם "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ולמה תתנשאו על קהל ה'?" בתגובה משה קובע כי ייעשה מבחן בו אנשי קרח וכן אהרון הכהן יעלו קטורת לה', וככה יוודע במי הקב"ה בוחר לו לשרתו. לבסוף, מקטירי הקטורת נשרפים כולם באש ההקטרה, כאשר האדמה פצתה את פיה ושאר סיעת קרח נבלעו בתוכה. לאחר הפרשה, הקב"ה מצווה לרקע את מחתות מקטירי הקטורת ולעשות מהם ציפוי ל[[מזבח החיצון]], כזיכרון לעם שרק אהרון הוא הנבחר לשרת את ה'.

* '''מגיפה'''- העם מוחה כנגד משה ואהרון וטוענים כנגדם כי הם האחראים למותם של עדת קרח. בתגובה לתלונות העם, הקב"ה קורא למשה ולאהרון לאוהל מועד, ומגפה פורצת בעם. משה מזרז את אהרון לקחת את הקטורת ובכך לעמוד בין החיים ובין המתים ולעצור את המגיפה.