17,689
עריכות
פרשת קרח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
* '''משמרת אוהל מועד'''- העם מתלונן על כך שכל הקרב למשכן ה' מת, וכמענה לחשש זה הקב"ה מצווה על הכהנים לשמור את משמרת אוהל מועד ולמנוע מהעם להיכנס למקום הקודש. | * '''משמרת אוהל מועד'''- העם מתלונן על כך שכל הקרב למשכן ה' מת, וכמענה לחשש זה הקב"ה מצווה על הכהנים לשמור את משמרת אוהל מועד ולמנוע מהעם להיכנס למקום הקודש. | ||
*'''מתנות כהונה ולוויה'''- דיני מתנות כהונה ולוויה הכוללים [[תרומה]], [[ביכורים]], [[קורבן בכור]], [[מעשר ראשון]] ו[[תרומת מעשר]] אותה נותנים הלווים. | *'''מתנות כהונה ולוויה'''- דיני מתנות כהונה ולוויה הכוללים [[תרומה]], [[ביכורים]], [[קורבן בכור]], [[מעשר ראשון]] ו[[תרומת מעשר]] אותה נותנים הלווים. | ||
==חטאו של קרח== | |||
טענתו של קרח כי "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'" נשמעת ברובד הפשט כטענה נכונה, בעיקר לאחר שהתורה עצמה מתבטאת כך באומרה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" או "קדושים תהיו". הרב קוק באורות ישראל ותחייתו {{הערה| אורות ישראל ותחייתו פסקה ט"ו עמוד לב}} מסביר את עומק טענתו של קרח, יחד עם טעותו היסודית. לפירושו, שורש חטאו של קרח קיים כבר בחטאו של קין. קין, לא עבד את הקב"ה ולא זיכך את נפשו, וציפה כי הקב"ה ייענה לקורבנו ללא קשר למעשיו. יכולתו של קין לרצוח את אחיו זמן קצר לאחר הקרבת הקורבן, מראה כי הרשעה היתה כבר גנוזה בקרבו גם בעת הקרבת הקורבן. קין האמין כי ביכולתו להתעלות לקדושה על ידי הבאת הקורבן גם ללא עבודה פנימית מצד עצמו. | |||
באותו האופן, קריאתו של קרח "כי כל העדה כולם קדושים" מבטלת למעשה את העבודה הפנימית שעובד כל אחד, וקובעת כי אין עדיפות לעובד ה' על פני מי שלא עבדו. טענה שכזו {{ציטוטון| לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה התוכית, הדרושה להעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת}}. כאשר אין סולם ערכים, ואין הבדל בין אדם לחבירו, אין גם צורך להתקדם בעבודת ה' וממילא ניתן גם להשוות את משה רבינו שהגיע לדרגות אלוהיות, לכל אדם אחר. עונשו של קרח מברר לכל כי {{ציטוטון| סגולת הקודש אינה סגולה זלה, שיכולה להנטל בכל ידים מסואבות, כי אם סגולה העולה בעמל נורא במסירת נפש קבועה}}. | |||
המשך לחלוקה זו ניתן למצוא גם בדברי הרב קוק ב[[אגרת תקנ"ה]]{{הערה| איגרות ראי"ה חלק ב' איגרת תקנ"ה}}. הרב קוק מסביר כי יש להבדיל בין '''סגולה''' לבין '''בחירה'''. הסגולה היא קדושה פנימית הגנוזה בכל אחד מישראל מעת לידתו, וסגולה זו איננה משתנה מאדם לאדם, ובה אכן ניתן לומר שכל העם כולם קדושים. מאידך החלק השני של הקדושה הוא חלק הבחירה. חלק זה משתנה מאדם לאדם לפי בחירתו החופשית ולפי מעשיו, בחלק זה אכן לא ניתן לומר שאין הבדל מאדם לאדם, ובו נעוץ חטאו של קרח. | |||
==כיצד ידע משה כי הארץ עתידה לפצות את פיה?== | |||
בפרשה, בתגובה לטענות קרח ועדתו, משה קורא לעם ואומר כי יעשו מבחן של הקטרת קטורת שיראה את מי בחר ה', וכן הזהיר שהארץ עתידה לפצות את פיה ולבלוע את כל עדת קרח. אמנם, מעיון בפסוקים לא נראה שהקב"ה ציווה אותו לעשות כן, והקשו הפרשנים כיצד משה ידע שזה מה שעתיד להתרחש? | |||
ה[[רמב"ן]] {{הערה| במדבר טז,ה}} מסביר בפירושו הראשון שהקב"ה אכן ציווה זאת למשה. לשיטתו, {{ציטוטון|במקומות רבים פעם יאריך בדבור השם אל משה ויקצר בספור משה ופעם יעשה בהפך ולפעמים לא יזכיר האחד כלל}} וממילא, גם אם הדבר לא נזכר במפורש בפסוקים, אין זה אומר שהקב"ה לא ציווה זאת למשה. | |||
הרמב"ן מביא פירוש נוסף, אותו הוא מכנה כדעתו בדבר, ומסביר שלמרות שמשה לא קיבל בדבר נבואה {{ציטוטון|הייתה עליו יד ה' בהם והוא הנקרא רוח הקודש}}. גם ללא ציווי או נבואה מפורשים, משה כבר ספג לקרבו מספיק תורה וחכמה אלוהית עד שידע מה שעתיד להתרחש על ידי רוח הקודש, אף בלי ציווי מפורש מהקב"ה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16927 תוכן פרשת קרח], אתר ישיבה | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16927 תוכן פרשת קרח], אתר ישיבה | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/51 דברי תורה על פרשת קרח], אתר ישיבה | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/51 דברי תורה על פרשת קרח], אתר ישיבה | ||
* [[תבנית:הידעת?/כ' סיוון התשע"ב]] | |||
{{פרשת שבוע}} | {{פרשת שבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשת השבוע|קרח]] | [[קטגוריה:פרשת השבוע|קרח]] | ||
[[קטגוריה:ספר במדבר]] | [[קטגוריה:ספר במדבר]] | ||