מבוקר
585
עריכות
מדריך להכנת לוח שנה עברי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מאמר זה מבאר כיצד להכין '''לוח שנה עברי''' לכל שנה ושנה. | |||
המאמר ערוך באופן שלא צריך ידע מוקדם או נוסחאות מסובכות, והוא נכתב בכוונה בצורה פשוטה ועממית על מנת להקל על לימוד נושא מסובך שמעטים העוסקים בו. | |||
ליתר פירוט ניתן לעיין ברמב"ם הלכות קידוש החודש, שבילי דרקיע שבתחילת תפארת ישראל סדר מועד, משנה ברורה סוף חלק ד', ספר השמיים מספרים ועוד. | ליתר פירוט ניתן לעיין ברמב"ם הלכות קידוש החודש, שבילי דרקיע שבתחילת תפארת ישראל סדר מועד, משנה ברורה סוף חלק ד', ספר השמיים מספרים ועוד. | ||
==מה בעצם אנו רוצים לדעת?== | ==מה בעצם אנו רוצים לדעת?== | ||
| שורה 42: | שורה 30: | ||
3. חלק שלישי - אורכי החודשים. | 3. חלק שלישי - אורכי החודשים. | ||
| שורה 139: | שורה 123: | ||
| שורה 207: | שורה 173: | ||
===כמה חודשים עברו מבריאת העולם?=== | ===כמה חודשים עברו מבריאת העולם?=== | ||
נבדוק כמה שנים בכלל עברו מבריאת העולם ועד היום. נכפיל זאת ב-12, כדי לדעת כמה חודשים עברו אילו לכל שנה היו רק 12 חודשים. אך כיוון שיש שנים מעוברות, שלכל אחת מהן נוסף חודש אחד, נוסיף את מספר השנים המעוברות, שחישבנו בפרק הקודם. | נבדוק כמה שנים בכלל עברו מבריאת העולם ועד היום. נכפיל זאת ב-12, כדי לדעת כמה חודשים עברו אילו לכל שנה היו רק 12 חודשים. אך כיוון שיש שנים מעוברות, שלכל אחת מהן נוסף חודש אחד, נוסיף את מספר השנים המעוברות, שחישבנו בפרק הקודם. | ||
| שורה 248: | שורה 201: | ||
==המולדות== | ==המולדות== | ||
| שורה 274: | שורה 220: | ||
כעת נוכל ללמוד את המושג "מולד". | כעת נוכל ללמוד את המושג "מולד". | ||
כידוע,אור הירח אין אור עצמי אלא החזר אור מהשמש לכן חציו האחד מואר וחציו האחר חשוך לכן איננו רואים את כל הירח מואר.במשך החודש הירח עושה סיבוב אחד מסביב לכדור הארץ ואנו רואים אות מכל צדדיו ולכן בתחילת החודש הירח קטן, באמצעו הוא גדול, ובסופו הוא שוב קטן.סיום החודש הוא הרגע בו אנו רואים את חלקו החשוך של הירח בלבד ותחילת החודש הוא בשעה ששוב אנו רואים את אור הירח. | כידוע, אור הירח אין אור עצמי אלא החזר אור מהשמש לכן חציו האחד מואר וחציו האחר חשוך לכן איננו רואים את כל הירח מואר. במשך החודש הירח עושה סיבוב אחד מסביב לכדור הארץ ואנו רואים אות מכל צדדיו ולכן בתחילת החודש הירח קטן, באמצעו הוא גדול, ובסופו הוא שוב קטן.סיום החודש הוא הרגע בו אנו רואים את חלקו החשוך של הירח בלבד ותחילת החודש הוא בשעה ששוב אנו רואים את אור הירח. | ||
הרגע בתחילת החודש שבו הירח דק מאוד, כלומר שהירח נולד בו, נקרא "מולד". | הרגע בתחילת החודש שבו הירח דק מאוד, כלומר שהירח נולד בו, נקרא "מולד". | ||
| שורה 289: | שורה 235: | ||
29 יום, 12 שעות, 793 חלקים . | 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים . | ||
לא צריך להתאמץ לזכור את שלושת המספרים. ידוע שאורך חודש-לבנה הוא בערך ½29 יום, שהם 29 יום ו- 12 שעות. אם כן צריך רק לזכור להוסיף עליהם עוד 793 (תשצ"ג) חלקים. | |||
(למי שרוצה להשתמש בגימטרייה - כ"ט י"ב תשצ"ג). | (למי שרוצה להשתמש בגימטרייה - כ"ט י"ב תשצ"ג). | ||
| שורה 298: | שורה 247: | ||
===מתי היה המולד הראשון בהיסטוריה?=== | ===מתי היה המולד הראשון בהיסטוריה?=== | ||
| שורה 323: | שורה 253: | ||
2-5-204. כדי להקל על הזכירה אפשר להשתמש בגימטרייה, שהיא גם חרוז: "מולד - בהר"ד", שכוונתה יום ב' שעה ה' ור"ד חלקים . | 2-5-204. כדי להקל על הזכירה אפשר להשתמש בגימטרייה, שהיא גם חרוז: "מולד - בהר"ד", שכוונתה יום ב' שעה ה' ור"ד חלקים . | ||
===חישוב זמן המולד=== | ===חישוב זמן המולד=== | ||
| שורה 411: | שורה 281: | ||
'''תשובה:''' | '''תשובה:''' | ||
נתחיל בחישוב. אל תיבהל מאורך החישובים, החשבון בעצמו קצר - תרגיל כפל אחד ותרגיל חיבור אחד, וכבר אז נגיע לתוצאה. שאר החשבונות נועדו רק להמיר חלקים לשעות וכדומה | נתחיל בחישוב. אל תיבהל מאורך החישובים, החשבון בעצמו קצר - תרגיל כפל אחד ותרגיל חיבור אחד, וכבר אז נגיע לתוצאה. שאר החשבונות נועדו רק להמיר חלקים לשעות וכדומה. | ||
ניקח את מספר המולדות שהיו עד היום, כלומר כמה חודשים עברו מבריאת העולם (חישבנו זאת לעיל): | ניקח את מספר המולדות שהיו עד היום, כלומר כמה חודשים עברו מבריאת העולם (חישבנו זאת לעיל): | ||
| שורה 417: | שורה 287: | ||
71328 | 71328 | ||
נכפיל בהפרש שבין כל מולד למולד - שים לב! צריך להכפיל את הימים, השעות והחלקים בנפרד | נכפיל בהפרש שבין כל מולד למולד - שים לב! צריך להכפיל את הימים, השעות והחלקים בנפרד (סימננו את הימים באות י', את השעות באות ש' ואת החלקים באות ח'): | ||
793ח -12ש -29יx | 793ח -12ש -29יx | ||
| שורה 434: | שורה 304: | ||
זו התשובה הנכונה, אלא שאנו צריכים להמיר כל 1080 חלקים לשעה אחת, כל 24 שעות ליום אחד, וכל 7 ימים לשבוע אחד (כמו שבפרק הקודם המרנו כל 60 דקות לשעה אחת). | |||
כיוון שכל 1080 חלקים הם שעה אחת, נחלק את מספר החלקים ב-1080: | כיוון שכל 1080 חלקים הם שעה אחת, נחלק את מספר החלקים ב-1080: | ||
| שורה 468: | שורה 333: | ||
(הערה: אם מספר היום בשבוע יוצא 0, שנה אותו ל- 7, כלומר שבת). | (הערה: אם מספר היום בשבוע יוצא 0, שנה אותו ל- 7, כלומר שבת). | ||
===באיזה יום בשבוע יחול ראש השנה?=== | ===באיזה יום בשבוע יחול ראש השנה?=== | ||
הכלל פשוט מאוד: ראש השנה יחול ביום שבו חל מולד תשרי של אותה השנה. | |||
הכלל פשוט מאוד: ראש השנה יחול ביום שבו חל מולד תשרי של אותה השנה . | |||
אך יש שני מקרים יוצאים מן הכלל, שבגללם דוחים את ראש השנה ביום אחד (לכן הם נקראים "דחיות"): | אך יש שני מקרים יוצאים מן הכלל, שבגללם דוחים את ראש השנה ביום אחד (לכן הם נקראים "דחיות"): | ||
| שורה 520: | שורה 364: | ||
בפרק הקודם חישבנו שמולד תשרי של ה'תשס"ח יחול ב-4-10-468, כלומר יום רביעי, עשר שעות ו- 468 חלקים. נבדוק את הדחיות, ונראה ששייכת כאן הדחייה הראשונה - המולד חל ביום רביעי, והרי "לא אד"ו ראש". לכן ראש השנה יחול ביום חמישי. | בפרק הקודם חישבנו שמולד תשרי של ה'תשס"ח יחול ב-4-10-468, כלומר יום רביעי, עשר שעות ו- 468 חלקים. נבדוק את הדחיות, ונראה ששייכת כאן הדחייה הראשונה - המולד חל ביום רביעי, והרי "לא אד"ו ראש". לכן ראש השנה יחול ביום חמישי. | ||
==אורכי החודשים== | ==אורכי החודשים== | ||
| שורה 544: | שורה 369: | ||
===אלו חודשים מלאים ואלו חסרים?=== | ===אלו חודשים מלאים ואלו חסרים?=== | ||
כלל: החודשים הם לסירוגין - חודש אחד מלא (30 יום) וחודש אחד חסר (29 יום) , כך: | |||
תשרי - 30, | תשרי - 30, | ||
| שורה 580: | שורה 403: | ||
הסיבה ששני החודשים שיכולים להשתנות הם דווקא חשוון וכסלו, היא שהם בתחילת השנה (ואת תשרי אנו משאירים מלא, אע"פ שהוא בתחילת השנה, כי יש בו כמה חגים וצומות). | הסיבה ששני החודשים שיכולים להשתנות הם דווקא חשוון וכסלו, היא שהם בתחילת השנה (ואת תשרי אנו משאירים מלא, אע"פ שהוא בתחילת השנה, כי יש בו כמה חגים וצומות). | ||
| שורה 672: | שורה 480: | ||
| שורה 728: | שורה 527: | ||
כמובן שתוכל בקלות למצוא באיזה יום בשבוע יחול כל חג או כל תאריך אחר. למשל, סוכות - ט"ו בתשרי, יחול ביום חמישי, כמו א' תשרי, שהרי הוא בדיוק שבועיים אחריו. חנוכה - כ"ה בכסלו - יחול ביום רביעי, שהרי א' בכסלו חל ביום ראשון, וכ"ה בכסלו הוא שלושה שבועות שלמים ושלושה ימים אחריו. | כמובן שתוכל בקלות למצוא באיזה יום בשבוע יחול כל חג או כל תאריך אחר. למשל, סוכות - ט"ו בתשרי, יחול ביום חמישי, כמו א' תשרי, שהרי הוא בדיוק שבועיים אחריו. חנוכה - כ"ה בכסלו - יחול ביום רביעי, שהרי א' בכסלו חל ביום ראשון, וכ"ה בכסלו הוא שלושה שבועות שלמים ושלושה ימים אחריו. | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
@ בדוק האם השנה מעוברת - חלק את מספר השנה ב-19 ובדוק האם היא מגו"ח אדז"ט. | @ בדוק האם השנה מעוברת - חלק את מספר השנה ב-19 ובדוק האם היא מגו"ח אדז"ט. | ||
| שורה 768: | שורה 548: | ||
''' | '''תמצית המספרים והמושגים שצריך לזכור:''' | ||
@ 19 שנים במחזור. | @ 19 שנים במחזור. | ||