Changes

Jump to navigation Jump to search

שומע כעונה

317 bytes added, 16:23, 22 August 2008
m
no edit summary
וכן נחלקו המפרשים לגבי אילם, למשל האם יכול לשמוע ברכה מחבירו ולשחוט {{מקור|(שו"ע יו"ד א-ז: יכול לשמוע ולשחוט, הגהות אשר"י שהובא בט"ז שם: לא יכול לשמוע ולשחוט)}}. וכתב השאגת אריה שיש צד לומר שגם המקילים באמצע התפילה (כדלעיל בסמוך) יחמירו באילם, שדווקא בתפילה מתירים כי בעצם הוא ראוי לענות (במציאות) אלא שאסור לו (בדין, דאריא הוא דרביע עליה) {{מקור|(שאגת אריה ו ד"ה ואע"ג, אך הסיק (בד"ה מכל מקום נראה) שכן יוצא ידי חובה)}}.
 
'''בברכת כוהנים''' האם מותר שחבירו הכוהן יברך ויכוון להוציא גם- שהרי בברכת כוהנים צריך לברך בקול רם {מקור בית הלוי על התורה וח"א (יש שתלו שנחלקו במח' לעיל גבי מי שאינו ראוי לענות)}
'''בחצי ברכה''', כגון ששמע מחבירו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם" וכיוון לצאת בשמיעה זו, וסיים בעצמו "המוציא לחם מן הארץ", וחבירו סיים "בורא פרי הגפן" - נחלקו האחרונים האם יש דין שומע כעונה:
'''מועיל רק כשהשומע שותק''', אך אם מדבר בינתיים דברים אחרים לא יצא, שהרי לא עדיף מהמברך עצמו שאם הפסיק באמצע הברכה לא יצא {{מקור|(שער הציון קסז-מג לגבי ברכת המוציא)}}.
 
==הערות שוליים==
7
edits

Navigation menu