מבוקר
8,889
עריכות
מרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Giovanni Battista Tiepolo 011.jpg|left|thumb|400px|בתיה, בת פרעה :"וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ", '''מרים אחותו באה לקראת ומאחוריה ההורים המודאגים''' - ציור מהמאה ה-18 ממוזיאון בסקוטלנד - המקור:ויקישיתוף -Eloquence]] | |||
'''מרים הנביאה''' היא [[נביא|נביאה]], אחות [[אהרן הכהן]] ו[[משה רבינו]]. בתם של [[עמרם בן קהת]] ויוכבד בת לוי. לדעת [[רבי יצחק אברבנאל]] השם מרים רומז על מרי המצרים, שמררו את חיי ישראל בעת שנולדה <ref name=C>[[אוצר ישראל]]</ref>. מרים נולדה בשנת ב"א שמ"א (2,361) ם[[בריאת העולם]] והייתה בת שבע כאשר נולד משה רבינו בשנת ב"א שס"ח. היא מתה באותה שנה שמת אליה, אהרן הכהן ב"א תפ"ח (2,488) - בת קכ"ז שנים. | '''מרים הנביאה''' היא [[נביא|נביאה]], אחות [[אהרן הכהן]] ו[[משה רבינו]]. בתם של [[עמרם בן קהת]] ויוכבד בת לוי. לדעת [[רבי יצחק אברבנאל]] השם מרים רומז על מרי המצרים, שמררו את חיי ישראל בעת שנולדה <ref name=C>[[אוצר ישראל]]</ref>. מרים נולדה בשנת ב"א שמ"א (2,361) ם[[בריאת העולם]] והייתה בת שבע כאשר נולד משה רבינו בשנת ב"א שס"ח. היא מתה באותה שנה שמת אליה, אהרן הכהן ב"א תפ"ח (2,488) - בת קכ"ז שנים. | ||
==משפחתה== | ==משפחתה== | ||
| שורה 60: | שורה 64: | ||
'''לו''' - דכתיב <ref>שופטים ו',כ"ד</ref>:וַיִּבֶן- שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא-לוֹ יְהֹוָה שָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בְּעָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי". | '''לו''' - דכתיב <ref>שופטים ו',כ"ד</ref>:וַיִּבֶן- שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא-לוֹ יְהֹוָה שָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בְּעָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי". | ||
==מרים הנביאה== | |||
לאחר מעבר בני ישראל את ים-סוף, מרים הנביאה מובילה את הנשים בשירה וכך נאמר במקרא: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" <ref> ט"ו, כ'-כ"א</ref>. | |||
ד"ר גבריאל חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן ב[[עלוני פרשת השבוע#דף שבועי|דף השבועי]] כתב [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/beshalah/kohen.html על '''מרים הנביאה'''] ומוצא לנחוץ לציין כי :"התואר "הנביאה" הניתן למרים. תואר זה הוזכר בעבר בקשר לאברהם [[אברהם אבינו]], "כי נביא הוא" (<ref>בראשית כ', ז'</ref> , [ וכאן הוא ניתן לראשונה לאישה". | |||
רש"י מביא נימוק לכך מד"ה '''ותקח מרים הנביאה''' -" היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו'" <ref>סוטה י"ג א'</ref> . | |||
דר' כהן מנסה למצוא לכך הסבר מעצם התנהגותה לאחר קריעת ים-סוף. הוא מציין את היוזמה האישית אשר הלהיבה את הנשים. עליה נאמר: "ותקח מרים... את התף בידה", וכבר המדרש מעיר על כך:"כל המתחיל בדבר הוא העיקר" <ref>לקח טוב למקום</ref> . מרים מצליחה לעורר את התלהבותן של הנשים, והן נוהרות אחריה והולכות בעקבותיה: "ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת". הכתוב מדגיש את השפעתה הגדולה של מרים בכך ש'כל' הנשים הלכו בעקבותיה, אף שאין זה תיאור מציאותי <ref>כנגד הביטוי 'כל הנשים' מדגיש המדרש, ש"ותצאן" כתוב חסר, דבר המעיד על כך, שרק קבוצה מוגבלת של נשים (הראויות לנבואה) יצאה אחרי | |||
מרים (כת"י אור האפלה).</ref>. | |||
ההודיה לה' בשירה מקבלת בזכות מרים והנשים האחרות ביטוי אמנותי-יצירתי נוסף: כלי זמר ומחול<ref> יש סבורים, שגם 'מחלת' הוא ציון של כלי זמר, ואינו מתייחס כלל למחול (השווה תה' קמט ג; קו ד והמפרשים שם).</ref> וכך נוצרת במחנה הנשים חוויה אמונתית עמוקה ורב-כיוונית. | |||
גם בחירת הטקסט לשירה נעשתה ע"י מרים: "ותען להם מרים:שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים".[ לכאורה, חוזרת מרים על דבריו של אחיה משה, ולא היא. יש שינוי משמעותי בין דבריו ובין דבריה. משה מתחיל את דברי השירה בלשון יחיד: "אשירה לה' כי גאה גאה...", ואילו מרים פונה אל ציבור הנשים מסביבה ומשתפת אותו בחוויה האמונתית [ בקריאתה "שירו לה' כי גאה גאה...". | |||
ןהוא מסכם:"בכך אולי רומזת התורה לסוגים שונים של מנהיגות. משה המסתגר והמקדיש חלק ניכר מחייו לדו-שיח עם ה', ומרים הנמצאת עם הקהל ופועלת למענו. מרים היא הדמות הנשית הראשונה שפועלת כאשת ציבור, ואילו על חיי המשפחה שלה לא נאמר בתורה דבר. אין ספק, שבתחום זה דומה מרים לאהרן אחיה, שעקב תפקידיו ככוהן ובזכות אופיו המיוחד נתפס במסורת היהודית כאדם המעורה עם הבריות ודואג לשלומן | |||
(ובמלוא מובן המילה!). ייתכן שכינויה של מרים כ'אחות אהרן' לא בא להדגיש, אלא שבדרך חייה כמנהיגה בישראל [ הולכת היא דווקא בדרכו של אחיה אהרן. | |||
אין אנו יודעים, בשל מה זכתה מרים למעמדה הייחודי בעם, | |||
והרי מחוץ לעזרה ה'אנונימית' בלידת משה ולתיאור ה'מרד' | |||
במשה, לא נאמר דבר במקרא על סגולותיה של מרים כמנהיגה, | |||
פרט לקטע של השירה בפרשתנו, הנותן במילים מועטות ביטוי | |||
לייחודה של מרים בין הנשים. | |||
הכתובים בפרשתנו מעידים קודם כל על יזמה אישית של מרים: | |||
"ותקח מרים... את התף בידה", וכבר המדרש מעיר על כך: | |||
"כל המתחיל בדבר הוא העיקר" (לקח טוב למקום). מרים מצליחה | |||
לעורר את התלהבותן של הנשים, והן נוהרות אחריה והולכות | |||
בעקבותיה: "ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת". הכתוב | |||
מדגיש את השפעתה הגדולה של מרים בכך ש'כל' הנשים הלכו | |||
בעקבותיה, אף שאין זה תיאור מציאותי.[ 4] ההודיה לה' | |||
בשירה מקבלת בזכות מרים והנשים האחרות ביטוי אמנותי-יצירתי | |||
נוסף: כלי זמר ומחול.[ 5] וכך נוצרת במחנה הנשים חוויה | |||
אמונתית עמוקה ורב-כיוונית. | |||
גם בחירת הטקסט לשירה נעשתה ע"י מרים: "ותען להם מרים: | |||
שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים".[ 6] לכאורה, | |||
חוזרת מרים על דבריו של אחיה משה, ולא היא. יש שינוי | |||
משמעותי בין דבריו ובין דבריה. משה מתחיל את דברי השירה | |||
בלשון יחיד: "אשירה לה' כי גאה גאה...", ואילו מרים | |||
פונה אל ציבור הנשים מסביבה ומשתפת אותו בחוויה האמונתית | |||
[ בקריאתה "שירו לה' כי גאה גאה...".[ 7 | |||
בכך אולי רומזת התורה לסוגים שונים של מנהיגות. משה | |||
המסתגר והמקדיש חלק ניכר מחייו לדו-שיח עם ה', ומרים | |||
הנמצאת עם הקהל ופועלת למענו. מרים היא הדמות הנשית | |||
הראשונה שפועלת כאשת ציבור, ואילו על חיי המשפחה שלה | |||
לא נאמר בתורה דבר. אין ספק, שבתחום זה דומה מרים לאהרן | |||
אחיה, שעקב תפקידיו ככוהן ובזכות אופיו המיוחד נתפס | |||
במסורת היהודית כאדם המעורה עם הבריות ודואג לשלומן | |||
(ובמלוא מובן המילה!). ייתכן שכינויה של מרים כ'אחות | |||
אהרן' לא בא להדגיש, אלא שבדרך חייה כמנהיגה בישראל | |||
[ הולכת היא דווקא בדרכו של אחיה אהרן.[ 8 | |||
==בארה של מרים== | ==בארה של מרים== | ||