15,330
עריכות
מרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (מרים הנביאה הועבר למרים) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Giovanni Battista Tiepolo 011.jpg|left|thumb|400px|בתיה, בת פרעה :" | [[תמונה:Giovanni Battista Tiepolo 011.jpg|left|thumb|400px|בתיה, בת פרעה :"וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ", '''מרים אחותו באה לקראת ומאחוריה ההורים המודאגים''' - ציור מהמאה ה-18 ממוזיאון בסקוטלנד - המקור:ויקישיתוף -Eloquence]] | ||
[[תמונה:SIRAT_MIRIAM_JAM_SUF.jpg|left|thumb|250px|מרים הנביאה על שפת ים סוף בשירה - רייך מרים (סטודיו ויטראז) מקדומים ]] | [[תמונה:SIRAT_MIRIAM_JAM_SUF.jpg|left|thumb|250px|מרים הנביאה על שפת ים סוף בשירה - רייך מרים (סטודיו ויטראז) מקדומים ]] | ||
'''מרים הנביאה''' היא [[נביא|נביאה]], אחות [[אהרן הכהן]] ו[[משה רבינו]]. בתם של [[עמרם בן קהת]] ויוכבד בת לוי. לדעת [[רבי יצחק אברבנאל]] השם מרים רומז על מרי המצרים, שמררו את חיי ישראל בעת שנולדה <ref name=C>[[אוצר ישראל]]</ref>. מרים נולדה בשנת ב"א שס"א (2,361) מ[[בריאת העולם]] והייתה בת שבע כאשר נולד משה רבינו בשנת ב"א שס"ח. היא מתה באותה שנה שמת אחיה, אהרן הכהן ב"א תפ"ח (2,488) - בת קכ"ז שנים. | '''מרים הנביאה''' היא [[נביא|נביאה]], אחות [[אהרן הכהן]] ו[[משה רבינו]]. בתם של [[עמרם בן קהת]] ויוכבד בת לוי. לדעת [[רבי יצחק אברבנאל]] השם מרים רומז על מרי המצרים, שמררו את חיי ישראל בעת שנולדה <ref name=C>[[אוצר ישראל]]</ref>. מרים נולדה בשנת ב"א שס"א (2,361) מ[[בריאת העולם]] והייתה בת שבע כאשר נולד משה רבינו בשנת ב"א שס"ח. היא מתה באותה שנה שמת אחיה, אהרן הכהן ב"א תפ"ח (2,488) - בת קכ"ז שנים. | ||
מרים הנביאה מוזכרת במקרא באופו מפורש במקרים הבאים: | מרים הנביאה מוזכרת במקרא באופו מפורש במקרים הבאים: | ||
* כאשר דיברה סרה במשה רבינו, אחיה , ולקתה בצרעת. בנקרה זה העם נעצר במסעו ב[[מדבר סיני]], וממתין עד שמרים תוכל להצטרף חזרה למחנה, שנאמר: " | * כאשר דיברה סרה במשה רבינו, אחיה , ולקתה בצרעת. בנקרה זה העם נעצר במסעו ב[[מדבר סיני]], וממתין עד שמרים תוכל להצטרף חזרה למחנה, שנאמר: "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם. וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן" <ref>במדבר י"ב ט"ו-ט"ז</ref> . | ||
* מקובל לראות במרים אחת משלוש הדמויות המרכזיות בהנהגת העם ביציאת מצרים ובהליכה במדבר. ןכך כתב [[מיכה הנביא]] : " | * מקובל לראות במרים אחת משלוש הדמויות המרכזיות בהנהגת העם ביציאת מצרים ובהליכה במדבר. ןכך כתב [[מיכה הנביא]] : "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם" ו', ד' . וכן נאמר ב[[מסכת תענית]] : "שלשה פרנסים טובים עמדו להם לישראל, ואלו הם: משה, | ||
אהרן ומרים" <ref>ט ע"א</ref> . | אהרן ומרים" <ref>ט ע"א</ref> . | ||
==משפחתה== | ==משפחתה== | ||
לפי [[מסכת סוטה]] <ref>י"א, א' </ref> מרים הייתה אשת [[כלב בן יפונה]] ואימו של [[חור]]. מנין לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי | לפי [[מסכת סוטה]] <ref>י"א, א' </ref> מרים הייתה אשת [[כלב בן יפונה]] ואימו של [[חור]]. מנין לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" {{מקור|([[ספר שמות]],א',כ"א)}}. על כך אמרו רב ושמואל:" חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות. מאן דאמר '''בתי כהונה ולויה''' - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד), ומאן דאמר '''בתי מלכות''' - דוד ". | ||
וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב <ref>דברי הימים א ב,י"ט-כ' </ref>" | וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב <ref>דברי הימים א ב,י"ט-כ' </ref>"וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח-לוֹ כָלֵב אֶת-אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-חוּר.וְחוּר הוֹלִיד אֶת-אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת-בְּצַלְאֵל". מבארת התלמוד: | ||
* '''ותמת עזובה''' היא אשת כלב והיא מרים. ולמה נקראת שמה "עזובה" שנאמר: והאי "ותמת" - שהמשמעות של המונח הוא "שנצטרעה". על כך הכתוב ממשיך , לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, וקרא לה "אפרת" היא "מרים". ואז נולד להם חור שנאמר :" ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. | * '''ותמת עזובה''' היא אשת כלב והיא מרים. ולמה נקראת שמה "עזובה" שנאמר: והאי "ותמת" - שהמשמעות של המונח הוא "שנצטרעה". על כך הכתוב ממשיך , לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, וקרא לה "אפרת" היא "מרים". ואז נולד להם חור שנאמר :" ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. | ||
והקשר ל[[דוד המלך]] מובא באמצעות ציטוט מ[[ספר שמואל]] : <ref>שמואל א' י"ז,יב</ref> וְדָוִד- | והקשר ל[[דוד המלך]] מובא באמצעות ציטוט מ[[ספר שמואל]] : <ref>שמואל א' י"ז,יב</ref> וְדָוִד- בֶּן-אִישׁ אֶפְרָתִי (כלומר: מצאצאי מרים ולמה) '''הַזֶּה''' מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים" ועוד. | ||
בהמשך יש עוד איזכור: " 'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה; | בהמשך יש עוד איזכור: " 'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה; | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[מרדש רבה]] כתב על ד"ה '''כי הנה הסתו עבר''' מ[[שיר השירים]]: "אמר ר' תנחומא: עיקר טרחותא מיטרא הוא, כך עיקר שעבודן של ישראל במצרים, שמונים ושש שנים היו, משעה שנולדה מרים." מרים הייתה במצרים בתקופה הקשה של השעבוד. על כך גם מספר המדרש הבא, על חידוש ברית הנישואין בין הוריה של מרים: | [[מרדש רבה]] כתב על ד"ה '''כי הנה הסתו עבר''' מ[[שיר השירים]]: "אמר ר' תנחומא: עיקר טרחותא מיטרא הוא, כך עיקר שעבודן של ישראל במצרים, שמונים ושש שנים היו, משעה שנולדה מרים." מרים הייתה במצרים בתקופה הקשה של השעבוד. על כך גם מספר המדרש הבא, על חידוש ברית הנישואין בין הוריה של מרים: | ||
ב[[תרגום יונתן]] נאמר: " "וַאֲזַל עַמְרָם גַבְרָא | ב[[תרגום יונתן]] נאמר: " "וַאֲזַל עַמְרָם גַבְרָא דְמִשֵׁבֶט לֵוִי וְאוֹתִיב בְּכִילְתָא וְגִינוּנָא דְהִלוּלָא יַת יוֹכֶבֶד אִנְתְּתֵיהּ דְתָרִיךְ מִן קֳדָם גְזֵירְתָּא דְפַרְעֹה וַהֲוַת בְּרַת מֵאָה וּתְלָתִין שְׁנִין כַּד אֲהַדְרָהּ לְוָותֵיהּ וְאִתְעֲבֵיד לָהּ נִיסָא וְהַדְרַת לְעַלֵימוֹתָא כְּמָא דַהֲוַת כַּד הִיא זְעֵירְתָּא מִקְרְיָיא בְּרַת לֵוִי". | ||
מדובר אפוא בעמרם שהושיב (את יוכבד אִשׁתו) בכילה ובאפיריון של חופה לאחר שגרש לפני הגזירה של פרעה כאשר היתה בת מאה ושלושים שנים. כאשר הוא החזירה אליו כפי שנאמר לעיל "ויקח" - נעשׂה לה נס וחזרה לנערותה כמו שהיתה כאשר היא קטנה ונקראה "בת לוי". וב[[פרשת וארא]], כאשר מתוארת תןלדות משה ואהרן נאמר " | מדובר אפוא בעמרם שהושיב (את יוכבד אִשׁתו) בכילה ובאפיריון של חופה לאחר שגרש לפני הגזירה של פרעה כאשר היתה בת מאה ושלושים שנים. כאשר הוא החזירה אליו כפי שנאמר לעיל "ויקח" - נעשׂה לה נס וחזרה לנערותה כמו שהיתה כאשר היא קטנה ונקראה "בת לוי". וב[[פרשת וארא]], כאשר מתוארת תןלדות משה ואהרן נאמר " וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ את אהרן ומשה" <ref>לפי שיחתו של הרב שמעון גולן מאפרת</ref>. | ||
הסיבה לגירושיה מובא ב[[מדרש רבה]]: עמרם היה ראש הסנהדרין וגדול הדור. כאשר פרעה גזר :"... | הסיבה לגירושיה מובא ב[[מדרש רבה]]: עמרם היה ראש הסנהדרין וגדול הדור. כאשר פרעה גזר :"...כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ..." {{מקור|([[ספר שמות]], א',כ"ב)}}, עמרם אמר ""ולריק ישראל מולידים"! - או בלשון [[מסכת סוטה]] "אמר לשוא אנו עמלין" - למה יש להביא ילדים לעולם אם ממתים אותם. הוא החליט לגרש את אשתו יוכבד, כשהיא מעוברת משלשה חודשים. כאשר בני ישראל ראו אותו עושה כך אף הם גרשו את נשותיהם. ואז אמרה לו, בתו, מרים:"גזרתך קשה משל פרעה" - | ||
# שפרעה גזר על הזכרים ואתה על הזכרים ועל הנקבות ! | # שפרעה גזר על הזכרים ואתה על הזכרים ועל הנקבות ! | ||
# פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת! | # פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת! | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
ועוד, אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!? אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות): (שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר: 'ותתצב' - דכתיב <ref>שמואל א ג,י</ref> ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך]; | ועוד, אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!? אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות): (שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר: 'ותתצב' - דכתיב <ref>שמואל א ג,י</ref> ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך]; | ||
'''אחותו''' - דכתיב <ref>משלי ז,ד</ref> :"אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי | '''אחותו''' - דכתיב <ref>משלי ז,ד</ref> :"אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא (שהיא אצל הקב"ה, ומפיו, שנאמר "כִּי-יְהֹוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" <ref>משלי ב',ו'</ref> . | ||
'''מרחוק''' - דכתיב <ref>ירמיהו ל"א,ב'</ref> :"מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם | '''מרחוק''' - דכתיב <ref>ירמיהו ל"א,ב'</ref> :"מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל-כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" | ||
'''לדעת''' - דכתיב <ref>שמואל א ב,ג</ref>:"אַל- | '''לדעת''' - דכתיב <ref>שמואל א ב,ג</ref>:"אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' (וְלֹא) [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת". | ||
'''מה''' - דכתיב <ref>דברים י',י"ב</ref> :" | '''מה''' - דכתיב <ref>דברים י',י"ב</ref> :"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ" | ||
'''עשה''' - דכתיב <ref>עמוס ג',ז'</ref>:" | '''עשה''' - דכתיב <ref>עמוס ג',ז'</ref>:"כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲד' ה' דָּבָר כִּי אִם-גָּלָה סוֹדוֹ אֶל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים". | ||
'''לו''' - דכתיב <ref>שופטים ו',כ"ד</ref>: | '''לו''' - דכתיב <ref>שופטים ו',כ"ד</ref>:וַיִּבֶן- שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא-לוֹ יְהֹוָה שָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בְּעָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי". | ||
==מרים הנביאה== | ==מרים הנביאה== | ||
[[תמונה:Miriams_Tanz.jpg|left|thumb|250px|מרים עם הנשים במחול לאחר יציאת מצרים - תמונה מהמאה ה-14 - מוזאון רוסי - ויקישיתוף, התורם: Cherubino]] | [[תמונה:Miriams_Tanz.jpg|left|thumb|250px|מרים עם הנשים במחול לאחר יציאת מצרים - תמונה מהמאה ה-14 - מוזאון רוסי - ויקישיתוף, התורם: Cherubino]] | ||
לאחר מעבר בני ישראל את ים-סוף, מרים הנביאה מובילה את הנשים בשירה וכך נאמר במקרא: " | לאחר מעבר בני ישראל את ים-סוף, מרים הנביאה מובילה את הנשים בשירה וכך נאמר במקרא: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" <ref> ט"ו, כ'-כ"א</ref>. | ||
ד"ר גבריאל חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן ב[[עלוני פרשת השבוע#דף שבועי|דף השבועי]] כתב | ד"ר גבריאל חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן ב[[עלוני פרשת השבוע#דף שבועי|דף השבועי]] כתב | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | |||
[[קטגוריה:משה רבינו]] | [[קטגוריה:משה רבינו]] | ||
[[קטגוריה:נביאות]] | [[קטגוריה:נביאות]] | ||
[[קטגוריה:ספר שמות]] | [[קטגוריה:ספר שמות]] | ||