החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 127 בתים ,  31 בדצמבר 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועה רוחנית שקמה ב[[עם ישראל]] לפני כשלושת מאות שנה|אחר=מדריגה עליונה ב[[עבודת ה']]|עע=[[חסידות]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועה רוחנית שקמה ב[[עם ישראל]] לפני כשלושת מאות שנה|אחר=מדריגה עליונה ב[[עבודת ה']]|עע=[[חסידות]]}}


'''תנועת החסידות''' היא תנועה מן הגדולות בתנועות שידעה ה[[היסטוריה יהודית|היסטוריה היהודית]], שמתקיימת - באופנים שונים - במשך כמאתיים וחמישים שנה. מייסדה הוא [[הבעל שם טוב]], ועיקרה הוא ה[[שמחה]] וההתלהבות ב[[עבודת ה']].
'''תנועת החסידות''' היא תנועה מן הגדולות בתנועות שידעה ההיסטוריה היהודית, שמתקיימת - באופנים שונים - במשך כמאתיים וחמישים שנה. מייסדה הוא [[הבעל שם טוב]], ועיקרה הוא ה[[שמחה]] וההתלהבות ב[[עבודת ה']].


== רקע [[היסטוריה|היסטורי]] של התפתחות החסידות ==
== רקע [[היסטוריה|היסטורי]] של התפתחות החסידות ==
שורה 76: שורה 76:




====תולדות פשיסחא- חסידויות פולין====
=====תולדות פשיסחא=====
לאחר פטירת רבי שמחה בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], הנקרא גם "השרף" מקוצק, החל למלא את מקומו. חסידותו היתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]]<ref>לקריאה נוספת על דרכו של השרף מקוצק - ר' בספר "'''סנה בוער בקוצץ'''" (שפרק מתוכו ניתן לקרוא [http://www.daat.ac.il/daat/vl/kotzk/kotzk01.pdf בקישור]); במסא [http://sadeh.corky.net/1993_01_15_article.html איש בחדר סגור - יצחק סנה]; ב[http://www.yba.org.il/show.asp?id=22997 אתר מרכז ישיבות בני עקיבא]; ובמקומות נוספים.</ref>, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>וראה ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש לגאוה.</ref>.
לאחר פטירת רבי שמחה בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], הנקרא גם "השרף" מקוצק, החל למלא את מקומו. חסידותו היתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]]<ref>לקריאה נוספת על דרכו של השרף מקוצק - ר' בספר "'''סנה בוער בקוצץ'''" (שפרק מתוכו ניתן לקרוא [http://www.daat.ac.il/daat/vl/kotzk/kotzk01.pdf בקישור]); במסא [http://sadeh.corky.net/1993_01_15_article.html איש בחדר סגור - יצחק סנה]; ב[http://www.yba.org.il/show.asp?id=22997 אתר מרכז ישיבות בני עקיבא]; ובמקומות נוספים.</ref>, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>וראה ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש לגאוה.</ref>.


שורה 87: שורה 87:
אחת מתולדות קוצק היא חסידות איז'ביצא-ראדזין, מיסודו של [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]]. בין גדולי החסידות נמנו [[רבי צדוק הכהן מלובלין]], [[רבי גרשון חנוך ליינר]]- "בעל ה[[תכלת]]", [[רבי מרדכי יוסף אליעזר מראדזין]] ועוד. רבי מרדכי יוסף היה מתלמידי רבי שמחה בונים ואחרי פטירתו המשיך אחרי הרבי מקוצק, אולם בגלל סכסוך שפרץ ביניהם, כנראה על רקע אידאולוגי, נפרדו לחסידות נפרדת.   
אחת מתולדות קוצק היא חסידות איז'ביצא-ראדזין, מיסודו של [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]]. בין גדולי החסידות נמנו [[רבי צדוק הכהן מלובלין]], [[רבי גרשון חנוך ליינר]]- "בעל ה[[תכלת]]", [[רבי מרדכי יוסף אליעזר מראדזין]] ועוד. רבי מרדכי יוסף היה מתלמידי רבי שמחה בונים ואחרי פטירתו המשיך אחרי הרבי מקוצק, אולם בגלל סכסוך שפרץ ביניהם, כנראה על רקע אידאולוגי, נפרדו לחסידות נפרדת.   


מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב, סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד.  
מקוצק יצאו עוד כמה חסידויות: אלכסנדר, וורקא, לובלין, פילוב (חצרו של האדמו"ר מקוצק-פילוב, [[רבי חיים ישראל מורגנשטרן]], הידוע בחיבתו הגדולה לציונות בעל 'שלום ירושלים') , סוקלוב, [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ועוד.  


===ברסלב===
===ברסלב===
שורה 93: שורה 93:


=== חב"ד===
=== חב"ד===
[[חסידות חב"ד]], החסידות הותירה ביותר, שבניגוד לשאר החסידויות מבוססת על שכל ועומק. נוסדה על ידי [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]- "בעל [[התניא]]" (ספר היסוד של חב"ד) שמוכנה בפי חסידיו "האדמו"ר הזקן", מבכירי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] (הדור השלישי לחסידות). אחריו המשיכו באדמו"רות "האדמו"ר האמצעי"- רבי דב בער, "הצמח צדק"- רבי מנחם מנדל, "האדמו"ר המר"ש"- [[רבי שמואל שניאוסון]], "הרבי הרש"ב"- [[רבי שלום דב בער שניאורסוןן]], "הרבי הריי"צ"- [[רבי יוסף יצחק שינאורסון]] ו"הרבי" - [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]. שני האדמו"רים האחרונים הקימו מפעל ענק חובק עולם של הפצת תורה ומצוות והחזרה בתשובה, אשר שליחיו ברחבי העולם דואגים ליהודים וליהדות בתחומם במסירות רבה.   
[[חסידות חב"ד]], החסידות הותיקה ביותר, שבניגוד לשאר החסידויות מבוססת על שכל ועומק. נוסדה על ידי [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]- "בעל [[התניא]]" (ספר היסוד של חב"ד) שמוכנה בפי חסידיו "האדמו"ר הזקן", מבכירי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] (הדור השלישי לחסידות). אחריו המשיכו באדמו"רות "האדמו"ר האמצעי"- רבי דב בער, "הצמח צדק"- רבי מנחם מנדל, "האדמו"ר המר"ש"- [[רבי שמואל שניאוסון]], "הרבי הרש"ב"- [[רבי שלום דב בער שניאורסוןן]], "הרבי הריי"צ"- [[רבי יוסף יצחק שינאורסון]] ו"הרבי" - [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]. שני האדמו"רים האחרונים הקימו מפעל ענק חובק עולם של הפצת תורה ומצוות והחזרה בתשובה, אשר שליחיו ברחבי העולם דואגים ליהודים ומפיצים יהדות במסירות רבה.   
===צאנז===
===צאנז===
[[חסידות צאנז]] הוקמה על ידי [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז, בעל "דברי חיים". מבין תולדות חסידות צאנז: צאנז-קלויזנבורג (שהיתה בהנהגתו של [[הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם]]), צאנז-ז'מיגרד, צאנז-לבוב, סטרופקוב, שינאווא, טשאקווא ועוד.  
[[חסידות צאנז]] הוקמה על ידי [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז, בעל "דברי חיים". מבין תולדות חסידות צאנז: צאנז-קלויזנבורג (שהיתה בהנהגתו של [[הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם]]), צאנז-ז'מיגרד, צאנז-לבוב, סטרופקוב, שינאווא, טשאקווא ועוד.  
15,330

עריכות

תפריט ניווט