מבוקר
8,889
עריכות
פרשת כי תבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''פרשת כי תבוא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. שם הפרשה מקורו מהפסוק הראשון שלה: "וְהָיָה, כִּי תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|([[ספר דברים]], כ"ו,א')}}. הפרשה נקראת בשבת השישית לאחר [[תשעה באב]] וה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]], המתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|([[ספר ישעיהו]], ס',א')}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]], נותרו עוד שתי מצוות שייאמרו | '''פרשת כי תבוא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. שם הפרשה מקורו מהפסוק הראשון שלה: "וְהָיָה, כִּי תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|([[ספר דברים]], כ"ו,א')}}. הפרשה נקראת בשבת השישית לאחר [[תשעה באב]] וה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]], המתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|([[ספר ישעיהו]], ס',א')}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]], נותרו עוד שתי מצוות שייאמרו ב[[פרשת נצבים]]: [[מצות הקהל]] במוצאי שביעית והמצוה שעל כל איש בישראל לכתוב [[ספר תורה]] לעצמו. | ||
ה[[רמבן]] בפרושו לפסוק: "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ, וְאֶת-מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|(כ"ח, ל"ו)}} מביא לנו פרק רחב ב[[תולדות עם ישראל]]. הפרק אשר מתאר את הנסיבות אשר הביאו לידי [[חורבן הבית השני]]. הוא מתחיל ב"אריסתובלוס" מבית חשמונאים, אשר שר צבא רומי הביא אותו לומי ב"נחושתיים" והתוצאה "שהיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על דבורתם אשר מעולם , איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה. הוא ממשיך במלך אגריפס, אשר בא עם שליח מלך רומה וכבש את הארץ ומסיים באספסניוס שלכב את ערי חהודה ולבסוף נחרב בית המקדש והתקיים בהם הפסוק:"וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ--עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|שם, ס"ו)}}. ו"זאת ההתראה שנתקימה כולה כפשטה וכמשמעה" למשה רבינו בסוף ספר דברים:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.{{מקור|(ל"א, כ"ז ואילך)}}. | ה[[רמבן]] בפרושו לפסוק: "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ, וְאֶת-מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|(כ"ח, ל"ו)}} מביא לנו פרק רחב ב[[תולדות עם ישראל]]. הפרק אשר מתאר את הנסיבות אשר הביאו לידי [[חורבן הבית השני]]. הוא מתחיל ב"אריסתובלוס" מבית חשמונאים, אשר שר צבא רומי הביא אותו לומי ב"נחושתיים" והתוצאה "שהיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על דבורתם אשר מעולם , איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה. הוא ממשיך במלך אגריפס, אשר בא עם שליח מלך רומה וכבש את הארץ ומסיים באספסניוס שלכב את ערי חהודה ולבסוף נחרב בית המקדש והתקיים בהם הפסוק:"וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ--עֵץ וָאָבֶן. {{מקור|שם, ס"ו)}}. ו"זאת ההתראה שנתקימה כולה כפשטה וכמשמעה" למשה רבינו בסוף ספר דברים:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.{{מקור|(ל"א, כ"ז ואילך)}}. | ||