15,330
עריכות
רבי שמחה בונים אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פועלו כאדמו"ר
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{אדמו"ר |שם=רבי שמחה בונים אלתר |תואר=האדמו"ר מגור |תמונה=תמונה:Gur.jpg] |כיתוב= |חיבורו העיקרי=לב שמחה |תא...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
נולד בכ"ד ב[[ניסן]] תרנ"ח בגור שבפולין לאביו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]]- האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". עלה עם משפחת אביו ל[[ארץ ישראל]] בימי [[מלחמת העולם השניה]]. לאחר פטירת אביו, ב[[חג השבועות]] תש"ח, מונה אחיו הבכור [[רבי ישראל אלתר]] לכהן כאדמו"ר. לאחר התמנות אחיו לאדמו"ר, עבר עם משפחתו לצרפת ומשם לבלגיה, והתיישב לזמן מה באנווטרפן. הוא חזר לארץ, והחל לעסוק ברכישת קרקעות ובנדל"ן. בין היתר רכש קרקע להקמת אזור נופש חרדי בשרון (במקום בו נמצא כיום הכפר ארסוף). בב' ב[[אדר]] תשל"ז נפטר אחיו ר' ישראל, והחסידים מינו אותו כאדמו"ר, בגיל 79. | נולד בכ"ד ב[[ניסן]] תרנ"ח בגור שבפולין לאביו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]]- האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". עלה עם משפחת אביו ל[[ארץ ישראל]] בימי [[מלחמת העולם השניה]]. לאחר פטירת אביו, ב[[חג השבועות]] תש"ח, מונה אחיו הבכור [[רבי ישראל אלתר]] לכהן כאדמו"ר. לאחר התמנות אחיו לאדמו"ר, עבר עם משפחתו לצרפת ומשם לבלגיה, והתיישב לזמן מה באנווטרפן. הוא חזר לארץ, והחל לעסוק ברכישת קרקעות ובנדל"ן. בין היתר רכש קרקע להקמת אזור נופש חרדי בשרון (במקום בו נמצא כיום הכפר ארסוף). בב' ב[[אדר]] תשל"ז נפטר אחיו ר' ישראל, והחסידים מינו אותו כאדמו"ר, בגיל 79. | ||
===פועלו כאדמו"ר=== | ===פועלו כאדמו"ר=== | ||
ר' שמחה בונים פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. בנוסף, פתח במלחמת חורמה ב[[עישון]]. הוא ייסד קריות של חסידי גור בעיירות בפריפריה ([[חצור הגלילית]], [[ערד]] ו[[ | ר' שמחה בונים פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. בנוסף, פתח במלחמת חורמה ב[[עישון]]. הוא ייסד קריות של חסידי גור בעיירות בפריפריה ([[חצור הגלילית]], [[ערד]], [[קרית גת]], [[אשדוד]] ו[[עמנואל]]), על מנת לייצר מקומות מגורים מוזלים למשפחה חסידית. | ||
הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי ב[[ראשון לציון]]. נטל חלק גם במאבקים נגד חילולי שבת בחברות כמו "אל על" ו"בנק לאומי". | הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי ב[[ראשון לציון]]. נטל חלק גם במאבקים נגד חילולי שבת בחברות כמו "אל על" ו"בנק לאומי". | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי ב[[תלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה". | בשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי ב[[תלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה". | ||
בשנת תשמ"ה חלה במלה שהקשתה עליו לתקשר עם הסובבים אותו והוא מיעט לצאת מביתו ולדבר. | |||
נפטר בז' ב[[תמוז]] תשנ"ב ונטמן ע"י אחיו ב"מערת גור" בבית הקברות ב[[הר הזיתים]]. את מקומו מילא אחיו הצעיר (מאביו), [[רבי פינחס מנחם אלתר]], בעל ה"פני מנחם". אחרי פטירת ר' פנחס מנחם, החל לכהן כאדמו"ר בנו של ר' שמחה בונים, [[רבי יעקב אריה אלתר]], האדמו"ר הנוכחי מגור. | נפטר בז' ב[[תמוז]] תשנ"ב ונטמן ע"י אחיו ב"מערת גור" בבית הקברות ב[[הר הזיתים]]. את מקומו מילא אחיו הצעיר (מאביו), [[רבי פינחס מנחם אלתר]], בעל ה"פני מנחם". אחרי פטירת ר' פנחס מנחם, החל לכהן כאדמו"ר בנו של ר' שמחה בונים, [[רבי יעקב אריה אלתר]], האדמו"ר הנוכחי מגור. | ||