קבר רחל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  18 ביולי 2011
אין תקציר עריכה
שורה 45: שורה 45:


==המבנה הנוכחי==
==המבנה הנוכחי==
[[תמונה:Montefiori_tomp_of_rachel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי הכתובת ב[[קבר רחל]] לזכר משפחת מונטיפיורי ששיקמו את המצבה מעל הקבר. פרטי הכתובת: "הבית אשר בנה השר הגדול בישראל סיר משה מונטיפייורי נ"ר ואשתו הגב' בת המלכים, סניורה יהודית, יזכו לראות משיח צדקנו. שנת רא"ת(1841) ‏‏<ref>‏מקור:נדב שרגאי  עמ' 59‏</ref> ]]
[[תמונה:Montefiori_tomp_of_rachel.jpg|ימין|ממוזער|250px|שרידי הכתובת ב[[קבר רחל]] לזכר משפחת מונטיפיורי ששיקמו את המצבה מעל הקבר. פרטי הכתובת: "הבית אשר בנה השר הגדול בישראל סיר משה מונטיפייורי נ"ר ואשתו הגב' בת המלכים, סניורה יהודית, יזכו לראות משיח צדקנו. שנת רא"ת(1841) ‏‏<ref>‏מקור:נדב שרגאי  עמ' 59‏</ref> ]]
[[תמונה:Rachel_Tomb_C.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה למבנה מבוא המצבה - נבנה על ידי משפחת מונטיפיורי בשנת 1841 - המפתחות היו בידי שני שמשים יהודים]]
[[תמונה:Rachel_Tomb_C.jpg|ימין|ממוזער|250px|שער הכניסה למבנה מבוא המצבה - נבנה על ידי משפחת מונטיפיורי בשנת 1841 - המפתחות היו בידי שני שמשים יהודים]]


השינוי החשוב במעמדו של הקבר התרחש במחצית הראשונה של המאה ה-19 בזכות שני אישים: הידוע שבהם הוא [[משה מונטיפיורי]], שפעל בהשפעה ישירה של רעייתו והאיש הפחות ידוע הוא ר' אברהם בכר אברהם. בכר, שהיה "פקיד" בקהילה הספרדית בירושלים, השיג בשנת 1827 "הכרה במעמדם ובזכויותיהם של היהודים בקבר רחל" ‏‏<ref>‏מקור:נדב שרגאי, עמ' 48‏</ref>.  יהודית מונטפיורי, שהייתה חשוכת ילדים, הניעה את בעלה לשפץ את המקום ואכן הוא קבל היתר מה"שער העליון" בקושטא להוסיף חדר נוסף למבנה הקיים ולשם כך שכר את רבי אליהו שלמה זלמן בסן שגם המציא את המפתח הסודי. החדר הנוסף שימש גם את הערבים ומכאן ה"מחרב" הנמצר בו. הוא גם שימש לטהרת מתים מוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך‏‏<ref>‏ שם, עמ' 59‏</ref>.
השינוי החשוב במעמדו של הקבר התרחש במחצית הראשונה של המאה ה-19 בזכות שני אישים: הידוע שבהם הוא [[משה מונטיפיורי]], שפעל בהשפעה ישירה של רעייתו והאיש הפחות ידוע הוא ר' אברהם בכר אברהם. בכר, שהיה "פקיד" בקהילה הספרדית בירושלים, השיג בשנת 1827 "הכרה במעמדם ובזכויותיהם של היהודים בקבר רחל" ‏‏<ref>‏מקור:נדב שרגאי, עמ' 48‏</ref>.  יהודית מונטפיורי, שהייתה חשוכת ילדים, הניעה את בעלה לשפץ את המקום ואכן הוא קבל היתר מה"שער העליון" בקושטא להוסיף חדר נוסף למבנה הקיים ולשם כך שכר את רבי אליהו שלמה זלמן בסן שגם המציא את המפתח הסודי. החדר הנוסף שימש גם את הערבים ומכאן ה"מחרב" הנמצר בו. הוא גם שימש לטהרת מתים מוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך‏‏<ref>‏ שם, עמ' 59‏</ref>.
15,330

עריכות

תפריט ניווט