6,420
עריכות
גר (צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מעמדו ביחס לישראל רגיל
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל == | == מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל == | ||
גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור|(יבמות מז:)}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור|(במדבר טו, טו<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור|(רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז; רמב"ן ויקרא כג, מב)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור|(יבמות מז: בכורות ל: וכ"פ | גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור|(יבמות מז:)}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור|(}}{{מקור|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור|וכ"פ ה}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור|והטושו"ע}} {{מקור|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור|)}}. | ||
=== עליוניות ב[[בחירה|בחירתו]] ה[[מוסר|מוסרית]] === | === עליוניות ב[[בחירה|בחירתו]] ה[[מוסר|מוסרית]] === | ||
[[הרמב"ם]] כותב, בסוף מכתב | [[הרמב"ם]] כותב, בסוף מכתב ל[[רבי עובדיה הגר]]<ref>נדפס ב'''תשובות הרמב"ם''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=451 מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצת מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תמח, ח"ב עמ' 728]; וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1733&st=&pgnum=404 מהדורת ד"ר א.ח. פריימן, הוצאת מקיצי נרדמי תרצ"ד, סי' שסט, עמ' 337]; וכן ב'''אגרות הרמב"ם''', מהד' [[הרב יצחק שילת]] שליט"א, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רמ-רמא; ועוד.</ref>, ביחס לדבריו ש[[רב|רבו]] כינה אותו 'כסיל': | ||
:"... | :"...הקב"ה בעצמו [[אהבה|אוהב]] הגר שנאמר {{מקור|דברים י יח$דברים י, יח|כן}}: 'אֹהב גר לתת לו [[לחם]] ושמלה'. | ||
:וזה שקרא לך 'כסיל' - תמיה גדול הוא! אדם שהניח אביו ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו {{מקור|[- עם ישראל]}}, שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים<ref>עפ"י ישעיהו מט, ז.</ref>, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל ה[[:קטגוריה:דתות|דתות]] גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקודש ונכנס תחת כנפי | :וזה שקרא לך 'כסיל' - תמיה גדול הוא! אדם שהניח [[אב|אביו]] ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו {{מקור|[- עם ישראל]}}, שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים<ref>עפ"י {{מקור|ישעיהו מט ז$ישעיהו מט, ז}}.</ref>, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל ה[[:קטגוריה:דתות|דתות]] גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקודש ונכנס תחת כנפי ה[[שכינה]] ונתאבק בעפר רגלי [[משה רבנו]], רבן של כל הנביאים ע"ה, וחפץ במצותיו ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת ה[[מלאך|מלאכים]] ולשמוח ולהתענג בשמחת ה[[צדיקים]], והשליך ה[[עולם הזה]] מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב<ref>עפ"י {{מקור|תהלים מ מ$תהִלים מ, מ}}.</ref>, - מי שזו מעלתו 'כסיל' יקרא?! | ||
:חלילה לך, לא כסיל קרא ה' שמך אלא משכיל [ו]מבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של [[אברהם אבינו]] שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'. | :חלילה לך, לא 'כסיל' קרא ה' שמך, אלא: משכיל, [ו]מבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של [[אברהם אבינו]] שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'. | ||
:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו | :ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור| (שם).}}</ref>." | ||
לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור|(פרק ד הל' ב-ד)}}: | לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור|(פרק ד הל' ב-ד)}}: | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
:::נאמר שמירה בישראל {{מקור|(- שה' שומר אותם)}}... ונאמר שמירה בגרים... | :::נאמר שמירה בישראל {{מקור|(- שה' שומר אותם)}}... ונאמר שמירה בגרים... | ||
:::נאמר שירות בישראל {{מקור|(- שהם משרתי ה')}}... ונאמר שירות בגרים... | :::נאמר שירות בישראל {{מקור|(- שהם משרתי ה')}}... ונאמר שירות בגרים... | ||
:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, | :'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו... | ||
:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..." | :'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..." | ||
במקומות רבים האריכו [[חז"ל]] בשבח הגרים. | במקומות רבים האריכו [[חז"ל]] בשבח הגרים. | ||
=== [[סגולת ישראל]] === | === [[סגולת ישראל]] === | ||
לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא). | לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא). | ||
=== העדר קנין טבעי === | === העדר קנין טבעי === | ||