עמידה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
את ברכות השבח וההודיה אומרים בכל תפילת עמידה. ברכות הבקשה נאמרות רק בימי חול ולא ב[[מוסף]]. | את ברכות השבח וההודיה אומרים בכל תפילת עמידה. ברכות הבקשה נאמרות רק בימי חול ולא ב[[מוסף]]. | ||
== סדר התפילה == | |||
הסיבה שסדרו את התפילה בסדר זה מופיעה בגמרא <ref>מגילה דף יח</ref>: "תנו רבנן: מנין שאומרים אבות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' בני אלים". ומנין שאומרים גבורות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד ועז". ומנין שאומרים קדושות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש". ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר <ref>ישעיהו כ"ט</ref> "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו", וסמיך ליה "וידעו תעי רוח בינה". ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב <ref>ישעיהו ו'</ref> "ולבבו יבין ושב ורפא לו"...ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית ...ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: <ref>תהלים י'</ref> "שבר זרוע רשע", ודוד כי אמרה - בתשיעית <ref>פרק ט' בתהילים. אמנם אצלנו זה בפרק י', אך לפי מסורת הגמרא פרק א' וב' הם מחוברים</ref> אמרה. ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב <ref>יחזקאל ל"ו</ref> "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך", וכתיב <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה שפטיך כבראשנה". וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ושבר פשעים וחטאים יחדו" ...וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב <ref>תהלים ע"ה</ref> "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" ...והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר <ref>תהלים קכ"ב</ref> "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: <ref>הושע ג'</ref> "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". וכיון שבא דוד - באתה תפלה, שנאמר <ref>ישעיהו נ"ו</ref> "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי". וכיון שבאת תפלה - באת עבודה שנאמר "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי,. וכיון שבאת עבודה - באתה תודה, שנאמר <ref>תהלים נ'</ref> "זבח תודה יכבדנני". ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב <ref>ויקרא ט'</ref> "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" ...ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב <ref>במדבר ו'</ref> "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". ברכה דהקב"ה - שלום, שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "ה' יברך את עמו בשלום". | |||
== תיקון התפילה == | == תיקון התפילה == | ||
בתחילה לא היה נוסח קבוע ל[[תפילה]] וכל אחד היה מתפלל כרצונו. [[אנשי כנסת הגדולה]] ([[עזרא]] ובית דינו) תקנו נוסח תפילה וזמנים קבועים ל[[תפילה]] ותקנוה כנגד ה[[תמיד]]. <ref>ראה ברמב"ם שמרחיב בשלבי תיקון התפילה, פרק א' מהלכות תפילה</ref>. | בתחילה לא היה נוסח קבוע ל[[תפילה]] וכל אחד היה מתפלל כרצונו. [[אנשי כנסת הגדולה]] ([[עזרא]] ובית דינו) תקנו נוסח תפילה וזמנים קבועים ל[[תפילה]] ותקנוה כנגד ה[[תמיד]]. <ref>ראה ברמב"ם שמרחיב בשלבי תיקון התפילה, פרק א' מהלכות תפילה</ref>. | ||