שלמה בן דוד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 906 בתים ,  16 באוקטובר 2012
שורה 50: שורה 50:
:"תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה, עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד"<ref>[http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/
:"תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה, עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד"<ref>[http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/
  מאמר מטעם האוניברסיטה העברית], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref>.
  מאמר מטעם האוניברסיטה העברית], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref>.
===הפריחה הכלכלית והביטחונית בארץ ישראל בתקופת שלמה===
באופן כללי, במאה העשירית לפנה"ס (תקופת שלמה לפי התיארוך המקובל), ההתיישבות הישראלית בארץ היתה בתקופה משגשגת. דוגמא לכך הוא מפעל ליצור נשק מברזל בצורה המונית בתל בית שמש. ממצאים אלו מצביעים על מלכות מבוססת ועשירה, בדומה לתיאור המקראי על מלכות שלמה. פרופ' וויליאם דיוור, מאוניברסיטת אריזונה, כתב (בתרגום לעברית):
:"יש לנו מדינה ישראלית בתקופת הברזל. אילולא שמענו על אודות שלמה בטקסטים התנ"כיים, היה עלינו להמציא מלך בן המאה העשירית קודם לספריה בעל שם אחר"<ref>אריה בורנשטיין, במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/haim-2.htm האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?], באתר דעת.</ref>.


===ממצאים שונים===
===ממצאים שונים===
שורה 55: שורה 60:
*בכתובות בארכיונים הממלכתיים בצור (פניקיה), שהוזכרו בספר נגד אפיון (של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו), ישנם חילופי מכתבים בין שלמה המלך לחירם מלך צור<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=15 חלק א', יז].</ref>.
*בכתובות בארכיונים הממלכתיים בצור (פניקיה), שהוזכרו בספר נגד אפיון (של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו), ישנם חילופי מכתבים בין שלמה המלך לחירם מלך צור<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=15 חלק א', יז].</ref>.
*ההיסטוריון היווני דיוס, בספר "דברי ימי כנען" (מובא ב"נגד אפיון"<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=16 חלק א', יז].</ref>) כתב שמצא בכתובות בצור, שההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצורים את קרתחדשת.
*ההיסטוריון היווני דיוס, בספר "דברי ימי כנען" (מובא ב"נגד אפיון"<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/apion001.pdf#page=16 חלק א', יז].</ref>) כתב שמצא בכתובות בצור, שההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצורים את קרתחדשת.
*מפעל ליצור נשק מברזל בצורה המונית בתל בית שמש, המתוארך לתקופת שלמה המלך, מצביע על קיומה של מלכות רבת עצמה בתקופה זו.
* פרופסור י. גרפינקל פירסם מאמר<ref>[ http://www.hayadan.org.il/shrine-from-king-david-era-090512/ כלי פולחן בתקופת דוד המלך], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref> עפ"י ממצא של שני "[[ארון הקודש|ארונות קודש]]" מאבן שנתגלו ב-2012, אשר לפי דבריו מוכיחים שהתיאור המקראי על בית המקדש הראשון (שנבנה ע"י שלמה) מתאים בדקדוק רב לארכיטקטורה, לאסטטיקה ולאומנות הפולחנית היהודית שהיתה שוררת בתקופת דוד ושלמה (לפי התיארוך המקובל).
* פרופסור י. גרפינקל פירסם מאמר<ref>[ http://www.hayadan.org.il/shrine-from-king-david-era-090512/ כלי פולחן בתקופת דוד המלך], באתר הידען. '''אזהרה''': אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.</ref> עפ"י ממצא של שני "[[ארון הקודש|ארונות קודש]]" מאבן שנתגלו ב-2012, אשר לפי דבריו מוכיחים שהתיאור המקראי על בית המקדש הראשון (שנבנה ע"י שלמה) מתאים בדקדוק רב לארכיטקטורה, לאסטטיקה ולאומנות הפולחנית היהודית שהיתה שוררת בתקופת דוד ושלמה (לפי התיארוך המקובל).
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
מבוקר
1,662

עריכות

תפריט ניווט