Changes

Jump to navigation Jump to search

הרב אהרן הכהן

3,928 bytes removed, 00:10, 8 May 2015
no edit summary
{{רב
|שם=הרב אהרן הכהן
|תמונה=[[קובץ:Aaron.JPG|200px]]{{תמונה להחלפה}}
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[תמוז]] [[ה'תר"א]]|תאריך לידה לועזי=[[1841]]|תאריך פטירה=ל' ב[[ל' בשבטשבט]] [[ה'תרצ"ד]]|תאריך פטירה לועזי=[[15 בפברואר]] [[1934]]|מקום פעילות=[[צנעא]] ב[[תימן]]
|השתייכות=
|נושאים בהם עסק=רב, אב"ד, דיין, מו"צ|תפקידים נוספים=דיין בצנעא, ראש ישיבת בית שרעבי, חזן ופייטן.|רבותיו= [[הרב חיים קרח]]; [[הרב יחיא קאפח]]|תלמידיו= בנו הרב אברהם הכהן, [[הרב חיים כסאר, ]] הרב שלום קלזאן, ועוד.|חיבוריו=
}}
'''אהרן הכהן''', [[1841]] - [[1934]]; (ה'תר"א - ל' בשבט ה'תרצ"ד), מחכמי [[יהדות תימן|תימן]] בסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]], דיין וראש ישיבת [[בית שרעבי]].
==קורות חייו=='''הרב אהרן הכהן נולד ב''' היה [[צנעאדיין]] בתמוז שנת תרבעיר צנעא שבתימן וראש ישיבת "א. אביו, רבי שלום הכהן, היה בן למשפחת [[כהנים]] מיוחסים ואנשי מעשה. אמו הייתה בת למשפחת צעדי המפורסמת בצנעא, שהעמידה תלמידי חכמים שהיו מגדולי הדור לאחר [[גלות מוזע]], וביניהם הרב יהודה צעדי ובנו הרב יחיא צעדי, שהיה מרבותיו של [[מהריבית שרעבי"ץ]].
בילדותו ==תולדות חייו==נולד בצנעא בתמוז תר"א לאביו, רבי שלום הכהן. אמו היתה בת למשפחת צעדי המפורסמת, שהיתה משפחה של תלמידי חכמים בצנעא. בנעוריו למד אצל המארי, וכשגדל קצת השתתף בשעורים הקבועים בישיבתו של הרב [[הרב חיים קרח]]בישיבת "בית אלשיך", שקבע והוא קרבו והעירכו על אף גילו הצעיר. מעמדו היה הרם ביותר מבין תלמידי הישיבה. בשנת תרכ"ד נשא את לימודיו בישיבת ג'זאל בת הרב סאלם גנדיל. בשנת התרס"ה, בעקבות המלחמה עם העתמאנים, תנאי המחיה בצנעא היו קשים מנשוא. בתים רבים בעיר נחרבו במלחמה, ובנוסף היער הוכתה בבצורת ורעב קשים. הקהילה היהודית התפוררה, וישיבת בית אלשיך נסגרה. הוא גלה עם משפחתו לכפר סיאן, עד שהמצב בצנעא חזר לשגרה, אז שב לעיר וחזר לתלמודו עם חכמי העיר. למד עם בנו רבי אברהם בישיבתו של [[בית אלשיךהרב יחיא קאפח]] המפורסמת. בישיבה זו התאספו ללמוד גדולי הלמדנים שבאותו הדורלפרנסתו עסק בתפירה, ואף עסק בתפירה ותיקון בגדים לחצר המלוכה ולנכבדי תימן, ונחשב לאדם אמיד. האימאם של תימן, שהעריך אותו מאד, מינה אותו לראש הרבנים בעיר. הרב קרח העריך אמנם לאחר כמה חודשים הצליח לשכנע את תלמידו הצעיר וקרבו אליוהאימאם לפטר אותו ממשרה זו, כך שהיה לתלמידו הגדול שבחבורהאך באופן לא רשמי נשאר המסכות הרוחנית העליונה בקרב היהודים, עד שזכה להיות לו לתלמיד חבר. בשנת תרכ"ד וכן שימש כדיין בבית דינו של [[1864רבי יחיא יצחק הלוי]] נשא לאשה - בית הדין הכללי של כל יהדות תימן, במשך כ-30 שנה. מצויים פסקי דין רבים וכן תשובות, בחתימת ידו. מנהגו היה לעודד את ג'זאל בתו של הצדדים לעשות פשרה ביניהם ולהשכין שלום, ולעיתים אף הוציא מכספו לשם כך. גם מחוץ לבית הדין עסק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וכן היה ממונה על קופת "צדקת רבי סאלם ממשפחת גנדילמאיר בעל הנס" לעניי ארץ ישראל.
בשנת התרסתר"הפ ייסד, יחד עם בנו, ישיבה בצנעא, שנודעה בשם "כניס בית אלשרעבי"- ישיבת בית שרעבי. הוא עמד בראשות הישיבה עד לפטירתו, והעמיד תלמידים רבים. בישיבתו פתחו את סדר היום בעוד לילה בלימוד [[1905קבלה]], בימי מלחמת האמאם נגד הטורקים, נחרבה עיר הבירה ולאחר מכן לימוד עיוני ב[[תלמוד]] וב[[שמנה תורה]] ל[[צנעארמב"ם]]עד הבוקר, והשנה הייתה שנת בצורת ורעב קשה מנשואולאחר תפילת שחרית למדו הלכה בעיון רב. הקהילה היהודית נחרבה על רבניה וחכמיהבבית מגרש זה שימש כמורה הוראה, רבים מבניה מתו, וישיבת בית אלשיך נסגרה. הרב כהן גלה לחודשים ספורים עם כל משפחתו לכפר סיאן, שהיה ממוקם מהלך חצי יום רגלי מעיר הבירה צנעא. כשפסק הרעב חזר לצנעא עם יתר חבריו הרבנים, ועבר ללמוד יחד עם בנו הרב אברהם וכל גדולי הדורורבים שיחרו לפתחו לשאלות בהלכה.
כמרבית חכמי תימן==אישיותו==[[הרב עמרם קורח]] כתב עליו: "חונן וחומל על העניים, הרב אהרן עסק במלאכה בצד לימוד התורהותלמידי חכמים הכושלים בעלי שיבה מבקר אותם בביתם ומשתדל הוא בעצמו להזמין מה שנצטרך להם. מלאכתו הייתה תפירה ותיקון בגדי משי יקרים לשרי מלכות תימן ונכבדיהאהוב ונכבד אצל הכל, וזכה להתפרנס ממלאכה זו בכבודועוד חנן לו ה' יופי מראה וקומה".
==פעילותו הציבורית==משנת ה'תרסנוסע יהודי בשם יום טוב צמח שביקר בביתו ב[[ליל הסדר]] מתאר את רשמיו: "הזהו ישיש נפלא, בעל קומה זקופה וזקן ארוך ולבן על פי מידותיו. פניו מחייכים תמיד והוא אהוד מאוד. האימאם מינהו לראש הרבנים, לאחר שהאמאם יחיא כבש את צנעאאולם התפטר מיד מכהונתו זו, הרב היה אחד מארבעת הרבנים אשר שימשו סמכות רוחנית עליונה בצנעאוהסכים להיות דיין פשוט למען יוכל להביא תועלת מבלי להפיק כבוד ולא הנאה פרטית. הוא חייט על פי מקצועו, והם שדאגו לכל קהילת צנעא אצל השלטונותוהוא גוזר רוקם ותופר כל היום מעילי חגיגות לערבים. האמאם [[יחיא חמיד אלדין]] העריך הללו אוהבים אותו מאוד , ומקבלים את פניו בסבר פנים ושמחה... עונג גדול להיכנס לבית ברוך-יה זה. מארי אהרן ואת אישיותו המיוחדתאוהב את הפיוט והמנהגים הקדמונים: העבר מושך את לבו והוא קשור ודבוק אליו. על אף גילו הזקן, ומינהו לראש הרבניםהוא מחונן בקול יפה ונעים, ו"הסדר" אצלו נחמד ומקסים. לאחר ברגע ידוע, הוא בוצע את המצה לשתים, עוטף אותה במטפחת, מניחה על כתפו, ועושה הקפה בבית, כאלו הוא עצמו יצא ממצרים, שנים מנכדיו מתרגמים בערבית בשביל הנשים, את "מה נשתנה", וכשמתחילים כמה חודשים שכנע מעלות טובות למקום עלינו, יושבים הגברים והנשים מסביב לשלחנות, וכשאומרים דיינו מרימים אותם ומורידים אותם פתאום. את האמאם שיפטרו ממשרה זוהפסוקים האחרונים אומרים בקול רם. אחרי הסעודה קוראים בשמחה ובששון שפוך, שיר השירים, אחד מי יודע וחד גדיא, אך נשאר כסמכות רוחנית לכל עניין ודבר בקהילהוהסדר מסתיים בחצות הלילה. הרב שימש ב[[דיינות]] משנת התרס"ה כדיין שני בבית דינו של מארי [[יחיא יצחק הלוי]] שהיה ראש [[אב בית הדין]] לכל ארץ תימן במשך 30 שנה. מצויים עשרות תשובות מכתבים והרשאות שהוא שחתום עליהם.
בשבתו לדון ריחפה תמיד צהלה בפניו, ומעולם לא דיבר בחומרה על המתדיינים, אלא דיבר עימם במתק שפתיים ובלשון רכה, ופעמים היה נותן מכספו כדי שיגיעו הצדדים לפשרה. כך היה עושה משפט וצדקה גם יחד, והצדדים יצאו שמחים ומרוצים זה מזה. כעשר שנים למדו הוא ובנו רבי אברהם בבית מדרשו של הרב [[יחיא קאפח]], ובשנת תר"פ 1920 פתח הרב אהרון הכהן ישיבה בראשותו יחד עם בנו בבית הכנסת של הרב חותר, הנקראת "כניס בית אלשרעבי", ועמד בראשות הישיבה עד יומו האחרון. סדר לימודם כך היה: לראשונה בדברי [[קבלה]] ולאחר מכן כשמתאספים הלומדים ב[[גמרא]] ו[[רמב"ם]] בסברא והבנה כשלש שעות בהשכמה קודם אור היום. לאחר תפילת שחרית היה נוהג ללמוד רמב"ם ו[[שלחן ערוך]] ושאר פוסקים בחברת תלמידי חכמים בדרך עיון ומשא ומתן.
בזמנו הפנוי עסק בהשכנת כבעל קול נעים, שימח בשירתו במסיבות חתנים בבתי משתאות וסעודות מצווה. נהג ללמד בביתו בכל [[מוצאי שבת]] את שירתו של [[רבי שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהושבזי]]. כמו כן, כשימש חזן ראשי בבית שרעבי. בתפלות [[אהרן הכהןימים נוראים]] בשעתורבים היו נוהרים לבית מדרשו. בלילות שבת רבים מבאי ביתו באו לבקשו שישכין שלום ביניהם. היה ממונה על קופות הצדקה ע"ש היו באים לשמוע אותו שר את ה[[רבי מאיר בעל הנספיוט]] לעניי ארץ ישראל"בר יוחאי", ואף הערבים נהגו לבוא לשמוע את שירתו.
הרב עמרם קרח כותב עליו בספרו: "חונן וחומל על העניים, ותלמידי חכמים הכושלים בעלי שיבה מבקר אותם בביתם ומשתדל הוא בעצמו להזמין מה שנצטרך להם. אהוב ונכבד אצל הכל, ועוד חנן לו ה' יופי מראה וקומה." יו"ט צמח שהיה בתימן ב-[[1910]] מתאר את התרשמותו כשהתארח בביתו בליל הסדר: "בליל סדר שניבשנותיו האחרונות כהה מאור עיניו, הוזמנתי אצל מארי אהרן כהן חבר בית דין הצדק של צנעא, זהו ישיש נפלא, בעל קומה זקופה וזקן ארוך ולבן על פי מידותיו. פניו מחייכים תמיד והוא אהוד מאוד. האימאם מינהו לראש הרבנים, אולם התפטר מיד מכהונתו זו, והסכים להיות דיין פשוט למען יוכל להביא תועלת מבלי להפיק כבוד ולא הנאה פרטית. הוא חייט על פי מקצועו, והוא גוזר רוקם ותופר כל היום מעילי חגיגות לערבים. הללו אוהבים אותו מאוד, ומקבלים העביר את פניו בסבר פנים ושמחהמשרת הנהגת הישיבה לבנו. הוא אב למשפחה פטריאכלית ופקודותיו נאמרות במתק שפתים. ארבעת בניו הנשואיםעם זאת, ששלושה מהם נעשו כבר סבים, חיים כולם יחד אתו בבית משותף ונכנעים לפקודותיו. עונג גדול להיכנס לבית ברוך-יה זה. מארי אהרן אוהב את הפיוט והמנהגים הקדמונים: העבר מושך את לבו והוא קשור ודבוק אליו. על אף גילו הזקן, הוא מחונן בקול יפה ונעים, ו"הסדר" אצלו נחמד ומקסים. ברגע ידוע, הוא בוצע את המצה לשתים, עוטף אותה במטפחת, מניחה על כתפו, ועושה הקפה בבית, כאלו הוא עצמו יצא ממצרים, שנים מנכדיו מתרגמים בערבית בשביל הנשים, את "מה נשתנה", וכשמתחילים כמה מעלות טובות למקום עלינו, יושבים הגברים והנשים מסביב לשלחנות, וכשאומרים דיינו מרימים אותם ומורידים אותם פתאום. את הפסוקים האחרונים אומרים בקול רם. אחרי הסעודה קוראים בשמחה ובששון שפוך, שיר השירים, אחד מי יודע וחד גדיא, והסדר מסתיים המשיך לקום בחצות הלילהלבית המדרש כדי ללמוד עם בניו.נפטר בגיל 93, בא' דר==בעל תפילה ומשורר==כבעל קול נעיםח אדר, שימח בשירתו במסיבות חתנים בבתי משתאות וסעודות מצווה. נהג ללמד בביתו בכל [[מוצאי שבת]] שירה והניגונים של רבי [[שלום שבזי]].  היה [[חזנות|חזן]] ראשי ומורה צדק ל' ב"[[בית שרעבישבט]]תרצ". בתפלות [[ימים נוראים]] רבים היו נוהרים לבית מדרשו. בעצרות וימי תפלה בימים קשים של רעב ובשנות בצורת, היו מתאספים באחת מבתי הכנסת הגדולים שבצנעא, וכשהחמיר המצב, נהגו להוציא את התיבה לבית החיים, ולאחר שהתבקש על ידי המארי חיים קרח לעמוד בתפלה, הוא מצטרף למארי חיים ולעוד רבנים לעורר רחמי שמים. גם בני המלכים המוסלמים היו נוהגים לבוא רכובים על סוסיהם לפני [[ערב שבת]] תוך כדי טיול, ובמיוחד בזמן צום [[רמדאן]], באים היו לשמוע וליהנות כשהיה אומר את ה[[פיוט]] "בר יוחאי", בעודו לבוש בגדי לבן ומעוטף בטלית שהוסיפו למעמד הוד וקדושהד.
במלאות שישים שנה לפטירתו, בשנת תשנ"ד, הוקם לזכרו בעיר מודיעין-עילית "מכון מרא"ה", הכולל: ספריה תורנית, מכון מחקר תורני והוצאה לאור. כ
==תלמידיו==
'''בניו'''*הרב בנו [[הרב אברהם הכהן]] (שימש אחריו - ממשיכו בראשות הישיבה ישיבת "[[בית שרעבי]]" בצנעא תימן, ונשיא ולאחר מכן נשיא ישיבת "אהל תורה" בתל ב[[תל אביב).*רבי משולם הכהן (סוחר)]].*בנו הרב חיים הכהן (- שימש כרב ביהכ"נ [[בית שרעבי]] בצנעא תימן, ורב ולימים רב ביהכ"נ "תפארת ישראל" ברמת גן. אחת מבנותיו יונה נישאה לרבי שלום סירי.*בנו רבי שמואל הכהן (משורר, שימש כרב ביהכ"נ - רב בית הכנסת "נוה שלום הכהן" ברמת גן)ופייטן.  '''תלמידיו ושומעי לקחו'''*הרב שלום יצחק הלוי (הזקן).*הרב [[הרב חיים כסאר]]. *הרב [[הרב שלום קלזאן]]. ==אחרית ימיו==בשנותיו האחרונות כהה מאור עיניו והצטער שלא התאפשר לו ללמוד כימים כתיקונם. הוא העביר את משרת הנהגת הישיבה לבנו, והוסיף לקום בחצות הלילה לבית המדרש כדי ללמוד עם בניו. נפטר בגיל 93, ביום חמישי א' דר"ח אדר [[ל' בשבט]] שנת ה'תרצ"ד 1934. ספדו לו גדולי הדור. ==הנצחתו==בשנת ה'תשנ"ד (1994), במלאת שישים שנה לפטירתו, הוקם לזכרו ב[[קריית ספר]], מפעל תורני מכובד הנקרא מכון מרא"ה, הכולל: ספריה תורנית בת אלפי ספרים, מכון מחקר תורני והוצאה לאור של עשרות ספרים בפרשנות התורה, הלכה, מוסר ומחקר. כמו כן, ספרים "מראה אהרן" (קריית ספר, ה'תשס"ד), "המשרת בקודש" (ניו יורק, ה'תשע"ג), ובו קורות חייו. הרב שלום קורח (בנו של הרב יחיא קרח) חיבר לכבודו קינה בזמן פטירתו, בו מבטא המחבר גם את דמותו ומידותיו (נדפס בס' נרות זכריה עמ' רנט').
==לקריאה נוספת==
* '''נרות זכריה''', בני ברק ה'תש"ן, עמ' רנט - רס.* '''מראה אהרן''', בהוצאת מכון מרא"ה - קרית ספר ה', מודיעין עילית, תשס"ד.* '''המשרת בקודש''', מכון מרא"ה - , ניו יורק ה'תשע"ג.* איש ימיני ג' חלקים, בני ברק ה'תשע"א. (לכל אורך הספרים)
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1841|מספר שנים=93}}
{{מיון רגיל:הכהן, אהרן}}
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בתימן]]

Navigation menu