מילון:אין משיבין את הארי לאחר מיתה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(השתמשתי בתבנית מקור)
 
שורה 1: שורה 1:
'''אין משיבין את הארי לאחר מיתה''' הוא ביטוי שמשמעותו: אין מפריכים דברי אדם גדול לאחר מותו.<br /> כשמקשים על דבריו של אדם גדול לאחר מותו, אין להוכיח מן הקושיה - שנותרה ללא מענה - שאין דבריו נכונים, שכן אילו היה אותו אדם גדול חי, עשוי היה להשיב תשובה ולהוכיח את דבריו.
'''אין משיבין את הארי לאחר מיתה''' הוא ביטוי שמשמעותו: אין מפריכים דברי אדם גדול לאחר מותו.<br /> כשמקשים על דבריו של אדם גדול לאחר מותו, אין להוכיח מן הקושיה - שנותרה ללא מענה - שאין דבריו נכונים, שכן אילו היה אותו אדם גדול חי, עשוי היה להשיב תשובה ולהוכיח את דבריו.
מקור הביטוי הוא ב[[גמרא]]: {{מקור|גיטין פג ע"א}}, ועוד. על הכלל הזה כתב בספר "יד מלאכי" על כללי התלמוד והפוסקים: " אין משיבין את הארי אחר מותו- היינו במקום שאין טעמו ונימוקו מפורש בצדו אבל היכא שהגאון גילה דעתו וכתב  בבירור מהו היסוד אשר עליו בנה בניינו לפסוק ההלכה אז הורשינו להשיב על דבריו כי תורה היא (ע"פ{{מקור|שו"ת באר שבע ל"ד}}).  
מקור הביטוי הוא ב[[גמרא]]: {{מקור|גיטין פג ע"א}}, ועוד. על הכלל הזה כתב בספר "יד מלאכי" על כללי התלמוד והפוסקים: " אין משיבין את הארי אחר מותו- היינו במקום שאין טעמו ונימוקו מפורש בצדו אבל היכא שהגאון גילה דעתו וכתב  בבירור מהו היסוד אשר עליו בנה בניינו לפסוק ההלכה אז הורשינו להשיב על דבריו כי תורה היא (ע"פ {{מקור|שו"ת באר שבע ל"ד}}).  





גרסה אחרונה מ־21:06, 7 באפריל 2011

אין משיבין את הארי לאחר מיתה הוא ביטוי שמשמעותו: אין מפריכים דברי אדם גדול לאחר מותו.
כשמקשים על דבריו של אדם גדול לאחר מותו, אין להוכיח מן הקושיה - שנותרה ללא מענה - שאין דבריו נכונים, שכן אילו היה אותו אדם גדול חי, עשוי היה להשיב תשובה ולהוכיח את דבריו. מקור הביטוי הוא בגמרא: גיטין פג ע"א, ועוד. על הכלל הזה כתב בספר "יד מלאכי" על כללי התלמוד והפוסקים: " אין משיבין את הארי אחר מותו- היינו במקום שאין טעמו ונימוקו מפורש בצדו אבל היכא שהגאון גילה דעתו וכתב בבירור מהו היסוד אשר עליו בנה בניינו לפסוק ההלכה אז הורשינו להשיב על דבריו כי תורה היא (ע"פ שו"ת באר שבע ל"ד).