מילון הראי"ה:אידיאלים (האידיאלים היותר נשאים,): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
=== אידיאלים כלליים=== | === אידיאלים כלליים=== | ||
- מטע [[מילון הראי"ה:ד'|ד']]. [[מילון הראי"ה:המגמות|המגמות]] העולמיות כולן, [[מילון הראי"ה:אצילות|אצילות]] [[מילון הראי"ה:האורות העליונים|האורות העליונים]] ברוממות תעודתם, שנשמתה של האומה הישראלית, ונשמתו של כל יחיד מישראל [[מילון הראי"ה:בפנימיות|בפנימיות]] מהותה, [[מילון הראי"ה:מאור|מאור]] זה היא אצולה [עפ"י ע"ר ב קנח]. | |||
=== האידיאלים הנשאים === | === האידיאלים הנשאים === | ||
[[מילון הראי"ה:המגמות|המגמות]] האחרונות של מעשה [[מילון הראי"ה:התורה|התורה]] [[מילון הראי"ה:והמצוה|והמצוה]] [א"ק ג שכב]. | [[מילון הראי"ה:המגמות|המגמות]] האחרונות של מעשה [[מילון הראי"ה:התורה|התורה]] [[מילון הראי"ה:והמצוה|והמצוה]] [א"ק ג שכב]. | ||
גרסה אחרונה מ־21:19, 16 בפברואר 2012
|
|
[' האידיאלים היותר נשאים, שהם הולכים ושואבים תמיד עלוי '[מילון הראי"ה:וצחצוח|וצחצוח]] ממקור העצמיות העליונה - פלגות נהרי אורותיה של עריגת הנשמה לעצמיות האלהית [עפ"י מ"ר 507].
האידיאלים האלהיים[עריכה]
- השמות האלהיים, דרכי ד', חפציו, האצילות, הספירות, המדות, השבילים, הנתיבות, השערים והפרצופים, שמקצת תכנם האידיאלי חקוק וקבוע הוא גם כן בנפש האדם,[1]אשר עשהו האלהים ישר [ע"ה קמה].
אידיאלים כלליים[עריכה]
- מטע ד'. המגמות העולמיות כולן, אצילות האורות העליונים ברוממות תעודתם, שנשמתה של האומה הישראלית, ונשמתו של כל יחיד מישראל בפנימיות מהותה, מאור זה היא אצולה [עפ"י ע"ר ב קנח].
האידיאלים הנשאים[עריכה]
המגמות האחרונות של מעשה התורה והמצוה [א"ק ג שכב].
ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, תפארת, התפארת האלהית. ע' במדור שמות כינויים ותארים אלהיים, אלהות. ע"ע בנספחות, בסוף מדור מחקרים, שני מכתבים לברור דברים בשיטת הרב.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ האידיאלים האלהיים - שמקצת תכנם האידיאלי חקוק וקבוע הוא גם כן בנפש האדם, אשר עשהו האלהים ישר - ע' שיחות על אהבה לר"י אברבנאל, מוסד ביאליק, תשמ"ג, עמ' 450־440. ע"ע מלבי"ם, איוב לו א־ד. "האידעען הנטועים בנפשו, הם אמתיות מונחלות וטבועות בנפש נפש ממקור מחצבה, ירושה לה מאלהי הרוחות בעודה בחביון עוזה, והם קדושים וטהורים אלהיים; האידעען קראם בשם דעי, ודעים. (כן אצל רש"ט גפן בממדים, הנבואה והאדמתנות עמ' 103); ייחס מלין אלה לאלהים, כי הוא הטביע דעים אלה בנפשו להשיג על פיהם את סודותיו ואמתיותיו; אצל ד' הדעים האלה הם בתמימות ובשלמות, וא"כ תמים דעים נמצא עמך, והוא האלהות הנמצא טבוע בשורש נפשך". ע"ע בנספחות, מדור מחקרים, אידיאה.