מילון הראי"ה:אלהות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
מ (העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[מילון הראי"ה: | [[מילון הראי"ה:האצילות|האצילות]] [עפ"י א"ק ב תמב־ג]. | ||
הרוח־החיים, התוך, [[מילון הראי"ה:הנצח|הנצח]] [[מילון הראי"ה:והעז|והעז]] בתוכיות מציאותו, [[מילון הראי"ה:שלעד|שלעד]] יעמוד [עפ"י אג' א נא]. | הרוח־החיים, התוך, [[מילון הראי"ה:הנצח|הנצח]] [[מילון הראי"ה:והעז|והעז]] בתוכיות מציאותו, [[מילון הראי"ה:שלעד|שלעד]] יעמוד [עפ"י אג' א נא]. | ||
[[מילון הראי"ה:חֵי העולם|חֵי העולם]], [[מילון הראי"ה:(יסוד העולם|(יסוד העולם]]), מקור ההויה בעומק תוכן רומו [א"ק א קמג (קובץ ח פה)]. | [[מילון הראי"ה:חֵי העולם|חֵי העולם]], [[מילון הראי"ה:(יסוד העולם|(יסוד העולם]]), מקור ההויה בעומק תוכן רומו [א"ק א קמג (קובץ ח פה)]. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
המקוריות המציאותית, בורא עולם ומנהיגו, נשמת כל עולמים וסבת כל הסבות [ל"י ג סא (מהדורת בית אל תקלד)]. | המקוריות המציאותית, בורא עולם ומנהיגו, נשמת כל עולמים וסבת כל הסבות [ל"י ג סא (מהדורת בית אל תקלד)]. | ||
ר' במדור זה, "אחד", "ד' אחד".ושם, ר' ד'. | ר' במדור זה, "אחד", "ד' אחד".ושם, ר' ד'. | ||
אלהות - '''(לעומת [[מילון הראי"ה:אלהים|אלהים]])'''<ref>''' אלהים''' -''' לעומת אלהות''' - מאה קשיטה סי' כב "כי שם העצם אנו מפרשים אותו באמת שם לעצם האלקות סוד ההנהגה, לא עצם האלוק המנהיג העליון חלילה". מאמר הויכוח לרמח"ל, שערי רמח"ל עמ' נו: "האלקות ב"ה דהיינו הבורא, ולא עצמותו". ושם, עמ' עט-פ: "לעיין באלקותו ית"ש, היינו העיון שזכרנו שבין הבורא וברואיו, ההשגחה". ובדרך מצותיך מט: "פי' ל' אלקות (געטליך בל"א) כלומר שהם התפשטותו ולא עצמותו ממש, אבל עכ"ז אינן נפרדי' כמו הנברא שהוא בבחי' דבר בפ"ע". ע"ע הממדים, הנבואה והאדמתנות לרש"ט גפן, תורת הנבואה הטהורה, מאמר ראשון, עיון בהתחלות הראשונות, פרקים יא יב.</ref>- [[מילון הראי"ה:הכללות|הכללות]] [א' קכה]. | אלהות - '''(לעומת [[מילון הראי"ה:אלהים|אלהים]])'''<ref>''' אלהים''' -''' לעומת אלהות''' - מאה קשיטה סי' כב "כי שם העצם אנו מפרשים אותו באמת שם לעצם האלקות סוד ההנהגה, לא עצם האלוק המנהיג העליון חלילה". מאמר הויכוח לרמח"ל, שערי רמח"ל עמ' נו: "האלקות ב"ה דהיינו הבורא, ולא עצמותו". ושם, עמ' עט-פ: "לעיין באלקותו ית"ש, היינו העיון שזכרנו שבין הבורא וברואיו, ההשגחה". ובדרך מצותיך מט: "פי' ל' אלקות (געטליך בל"א) כלומר שהם התפשטותו ולא עצמותו ממש, אבל עכ"ז אינן נפרדי' כמו הנברא שהוא בבחי' דבר בפ"ע". ע"ע [[מילון הראי"ה:הממדים, הנבואה והאדמתנות לרש"ט גפן, תורת הנבואה הטהורה, מאמר ראשון, עיון בהתחלות הראשונות, פרקים יא יב|הממדים, הנבואה והאדמתנות לרש"ט גפן, תורת הנבואה הטהורה, מאמר ראשון, עיון בהתחלות הראשונות, פרקים יא יב]].</ref>- [[מילון הראי"ה:הכללות|הכללות]] [א' קכה]. | ||
[[מילון הראי"ה:האידיאלים האלהיים|האידיאלים האלהיים]] [ע"ה קמו]. | [[מילון הראי"ה:האידיאלים האלהיים|האידיאלים האלהיים]] [ע"ה קמו]. | ||
[[מילון הראי"ה:המגמות|המגמות]] הטובות הניכרות לנו. ההשלמה של ההכרה, של [[מילון הראי"ה:הטוב|הטוב]], של האומץ, של כל [[מילון הראי"ה:הנשגב|הנשגב]]. [[מילון הראי"ה:הספירות|הספירות]] היכולות להכנס במחשבה ובכוונה [עפ"י קבצ' ב קכג־ד]. | [[מילון הראי"ה:המגמות|המגמות]] הטובות הניכרות לנו. ההשלמה של ההכרה, של [[מילון הראי"ה:הטוב|הטוב]], של האומץ, של כל [[מילון הראי"ה:הנשגב|הנשגב]]. [[מילון הראי"ה:הספירות|הספירות]] היכולות להכנס במחשבה ובכוונה [עפ"י קבצ' ב קכג־ד]. | ||
ע"ע דעת אלהות, הבינה היותר שלמה שלה. | ע"ע [[מילון הראי"ה:דעת אלהות, הבינה היותר שלמה שלה|דעת אלהות, הבינה היותר שלמה שלה]]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:שמות כינויים ותארים אלהיים| | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:שמות כינויים ותארים אלהיים|אלה]] | ||
גרסה מ־11:32, 27 באוגוסט 2012
|
|
האצילות [עפ"י א"ק ב תמב־ג]. הרוח־החיים, התוך, הנצח והעז בתוכיות מציאותו, שלעד יעמוד [עפ"י אג' א נא]. חֵי העולם, (יסוד העולם), מקור ההויה בעומק תוכן רומו [א"ק א קמג (קובץ ח פה)]. האלהות - הכלליות והנצחיות [צ"צ א כה (א"ל ריב)]. ההויה האלהית - עומק הרוממות, הגדל והשגב של הכלליות האחת של תוכן החיים ויסודם הפנימי, האחד, הנצחי והקיים, החובק את כל זרועות העולם וממלאם הוד ותעצומות־אלהים [עפ"י ל"י א ט]. המקוריות המציאותית, בורא עולם ומנהיגו, נשמת כל עולמים וסבת כל הסבות [ל"י ג סא (מהדורת בית אל תקלד)]. ר' במדור זה, "אחד", "ד' אחד".ושם, ר' ד'. אלהות - (לעומת אלהים)[1]- הכללות [א' קכה]. האידיאלים האלהיים [ע"ה קמו]. המגמות הטובות הניכרות לנו. ההשלמה של ההכרה, של הטוב, של האומץ, של כל הנשגב. הספירות היכולות להכנס במחשבה ובכוונה [עפ"י קבצ' ב קכג־ד]. ע"ע דעת אלהות, הבינה היותר שלמה שלה.
הערות שוליים
- ↑ אלהים - לעומת אלהות - מאה קשיטה סי' כב "כי שם העצם אנו מפרשים אותו באמת שם לעצם האלקות סוד ההנהגה, לא עצם האלוק המנהיג העליון חלילה". מאמר הויכוח לרמח"ל, שערי רמח"ל עמ' נו: "האלקות ב"ה דהיינו הבורא, ולא עצמותו". ושם, עמ' עט-פ: "לעיין באלקותו ית"ש, היינו העיון שזכרנו שבין הבורא וברואיו, ההשגחה". ובדרך מצותיך מט: "פי' ל' אלקות (געטליך בל"א) כלומר שהם התפשטותו ולא עצמותו ממש, אבל עכ"ז אינן נפרדי' כמו הנברא שהוא בבחי' דבר בפ"ע". ע"ע הממדים, הנבואה והאדמתנות לרש"ט גפן, תורת הנבואה הטהורה, מאמר ראשון, עיון בהתחלות הראשונות, פרקים יא יב.