מילון הראי"ה:אליהו (מדת אליהו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
מ (העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אליהו (מדת אליהו)|עע=[[מילון הראי"ה:אליהו (פירושונים)|אליהו (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אליהו (מדת אליהו)|עע=[[מילון הראי"ה:אליהו (פירושונים)|אליהו (פירושונים)]]}} | ||
=== מדת אליהו === | === מדת אליהו === | ||
<ref> ע' ירושלמי שבת י:, שקלים יד:. שהש"ר פר' א ט. </ref>- [[מילון הראי"ה:האהבה האלהית|האהבה האלהית]], כשהיא באה למדרגתה העליונה, מתהפכת היא לתכונה של [[מילון הראי"ה:קנאת ד'|קנאת ד']], במדתה [[מילון הראי"ה:הטהורה|הטהורה]]. אז אינה עוד כח נפעל מהציור העליון האלהי, אלא מתהפכת לכח פועל, וכל המהות העצמית מתהפכת לתכונת האהבה, ומתפשטת בכל הרוחב של החיים וכל הגיוניהם ופעולותיהם. נשמה פועלת עליונה, כשהיא במדתה הגמורה, אינה צריכה לשום עיבוד וחידוש צורה. באישיות הפרטית היא''' מדת [[מילון הראי"ה:אליהו|אליהו]]'''. ולפי אותה גבורת האהבה ועומק שכלה, עוצם חילה וקדושתה, כך היא ''' מדת גילוי אליהו '''האישי [עפ"י א"ק ג שסד]. | <ref> ע' ירושלמי שבת י:, שקלים יד:. שהש"ר פר' א ט. </ref>- [[מילון הראי"ה:האהבה האלהית|האהבה האלהית]], כשהיא באה למדרגתה העליונה, מתהפכת היא לתכונה של [[מילון הראי"ה:קנאת ד'|קנאת ד']], במדתה [[מילון הראי"ה:הטהורה|הטהורה]]. אז אינה עוד כח נפעל מהציור העליון האלהי, אלא מתהפכת לכח פועל, וכל המהות העצמית מתהפכת לתכונת האהבה, ומתפשטת בכל הרוחב של החיים וכל הגיוניהם ופעולותיהם. נשמה פועלת עליונה, כשהיא במדתה הגמורה, אינה צריכה לשום עיבוד וחידוש צורה. באישיות הפרטית היא''' מדת [[מילון הראי"ה:אליהו|אליהו]]'''. ולפי אותה גבורת האהבה ועומק שכלה, עוצם חילה וקדושתה, כך היא ''' מדת גילוי אליהו '''האישי [עפ"י א"ק ג שסד]. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל| | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|אליהו]] | ||
גרסה מ־11:32, 27 באוגוסט 2012
|
|
- ערך זה עוסק באליהו (מדת אליהו). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך אליהו (פירושונים).
מדת אליהו
[1]- האהבה האלהית, כשהיא באה למדרגתה העליונה, מתהפכת היא לתכונה של קנאת ד', במדתה הטהורה. אז אינה עוד כח נפעל מהציור העליון האלהי, אלא מתהפכת לכח פועל, וכל המהות העצמית מתהפכת לתכונת האהבה, ומתפשטת בכל הרוחב של החיים וכל הגיוניהם ופעולותיהם. נשמה פועלת עליונה, כשהיא במדתה הגמורה, אינה צריכה לשום עיבוד וחידוש צורה. באישיות הפרטית היא מדת אליהו. ולפי אותה גבורת האהבה ועומק שכלה, עוצם חילה וקדושתה, כך היא מדת גילוי אליהו האישי [עפ"י א"ק ג שסד].
הערות שוליים
- ↑ ע' ירושלמי שבת י:, שקלים יד:. שהש"ר פר' א ט.