מילון הראי"ה:דת (בישראל): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=דת (בישראל)|עע=[[מילון הראי"ה:דת (פירושונים)|דת (פירושונים)]]}} | |||
[[מילון הראי"ה:אור ד'|אור ד']] [[מילון הראי"ה:שבנשמת (ישראל|שבנשמת (ישראל]]), הבעת החיים היותר עצמיים והיותר פנימיים שלו, מה שנתן ונותן לו את הכל, שמעמידו על הרום העליון של במתי־ארץ, על המעמד של מורה האנושיות כולה [אג' ב רט]. | [[מילון הראי"ה:אור ד'|אור ד']] [[מילון הראי"ה:שבנשמת (ישראל|שבנשמת (ישראל]]), הבעת החיים היותר עצמיים והיותר פנימיים שלו, מה שנתן ונותן לו את הכל, שמעמידו על הרום העליון של במתי־ארץ, על המעמד של מורה האנושיות כולה [אג' ב רט]. | ||
"גופא דאורייתא", "נר אלהים בארץ" [עפ"י א"ת ב 217]. | "גופא דאורייתא", "נר אלהים בארץ" [עפ"י א"ת ב 217]. | ||
גרסה אחרונה מ־15:30, 27 באוגוסט 2012
|
|
- ערך זה עוסק בדת (בישראל). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך דת (פירושונים).
אור ד' שבנשמת (ישראל), הבעת החיים היותר עצמיים והיותר פנימיים שלו, מה שנתן ונותן לו את הכל, שמעמידו על הרום העליון של במתי־ארץ, על המעמד של מורה האנושיות כולה [אג' ב רט]. "גופא דאורייתא", "נר אלהים בארץ" [עפ"י א"ת ב 217].
דת ישראל[עריכה]
המבוע של אור ד' בעולם [ל"ה פרק יד1].
רגש הדת בישראל[עריכה]
- ◊ בא מהגעגועים אל הקדושה ורוממות הנפש לאהבת ד' וכבודו ופחד הדר גאונו; שכל התורה כולה היא הכנה לזכות את העולם (בעתיד) לדברים שעליהם מיוסד טבע הגעגועים האלה אל הטוב [עפ"י פנק' א קכג (מא"ה ב מד)]. ע"ע מוסר, רגש המוסר. ע"ע רליגיוזיות, הטבעיות הרליגיוזית.
דתיות[עריכה]
הגילוי וההוצאה־לפועל, במחשבה ובמעשה, של התורה ומצוותיה [ל"י א לג]. ע"ע עבודת אלהים.