מילון הראי"ה:תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה (כינוי)

התלמוד מבאר את הסדר והמשטר המעסיק את השכל של חכמי העם על ידי דקדוקי הדינים שיש בתכונת המצות, קובע את הידיעה הנאמנה, כמה רב ורם הוא ערך הרוח הלאומי וכמה שוה הוא להשתדל על הפצתו וקיומו. הפרטים הרבים באמת הם מתוארים במחוגה אלהית, לפי ערך רוח העם והרושם שצריכים לעשות אלה הדברים שחייו הכלליים, חיי רוחו וקיומו תלויים. ע"כ כולם צריכים להיות חביבים, כולם צריכים להיות אהובים, לפי גודל האהבה אשר ירחש לבנו לעמנו האהוב ולרוחו הכביר [מ"ר 137]. גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה - ◊ מעשה ותלמוד שני עיקרים גדולים הם, ולפי הנהוג יגדל האדם... שבמעשים יותר מעיון, ואנו צרכים לחקור על דרך השלמות מאיזה מהם תמשך (יותר) עד שיהיה ראוי שעיקר ההשתדלות יראה בו, כי אין ראוי לעזוב הדרך המשלים יותר מפני הדרך המשלים פחות, ובוודאי השי"ת הכין בתכונת האדם הכנה שיהיה יכול לקבוע עסקו בדבר המשלים יותר. וכיון שאנו רואים מעשה ותלמוד שניהם מחויבים, ובטבע הדברים שעל ידי שימת שקידתו (של התלמוד) הוא מביא לידי מעשה, ולא שיכול המעשה להביא לידי תלמוד, וכיון ששניהם מחויבים על כל פנים ידענו מזה שרצון השי"ת שיהיה העיקר בהשתדלות התלמוד, שאם היתה הכוונה שיהיה העיקר בהשתדלות המעשה, היה משים תכונת המעשה להביא גם כן לידי הלימוד כמו שהתלמוד מביא לידי מעשה, ולפי זה ראוי לשקוד מאד בתלמוד כדי לדעת דרכי הבורא ב"ה ולדבקה בשם קדשו כי עמו מקור חיים [מ"ר 283].