מין במינו אינו חוצץ

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

חומר הדבוק בחפץ, אך הוא עשוי מאותו החומר של החפץ - לא נחשב שמפריד בין החפץ לבין מה שסביבו (הסוגיא ביומא נח.).

בדיני טבילה, נטילת ידיים, קידוש ידיים ורגליים ועוד.

לדוגמא, כהן שהניח מזרק בתוך מזרק וקיבל בו את הדם - המזרק החיצוני לא חוצץ בין המזרק הפנימי לבין ידו של הכהן (יומא נח.).

בערך זה נדון בדינים המיוחדים למין במינו. לשאר דיני חציצה ע"ע חציצה.

מקור וטעם[edit]

במקור לכך חידש הקרית ספר שנלמד מכלי שרת שכתוב בהם "ואת כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש" (במדבר ד-יב) ודורשים שני כלים ושירות אחד, דהיינו שאפשר לעבוד במזרק בתוך מזרק, ומכאן שאינה חציצה בכל מין במינו (סוכה ולולב ז-יא, בלשון אפשר).

בטעמו נחלקו האחרונים האם הוא משום שמין במינו בטל לגבי גופו, ונחשב כאילו הדברים נוגעים זה בזה (קובץ הערות הוספות ד ד"ה שם), או שרק נחשב כאילו החוצץ לא נמצא שם, אך הדברים עדיין לא נוגעים זה בזה (תפארת ישראל מקוואות פ"ח בועז יב. והצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"ג ד"ה חציצה) חקר בזה).

ונפק"מ לדינים שצריך שהדברים יגעו זה בזה, כגון טבילה, שלא מספיק שהחוצץ לא נמצא, אלא צריך שהמים יגעו במקום הנחצץ - שלתפארת ישראל לא יועיל מין במינו, ועדיין היא חציצה (תפארת ישראל שם).

פרטי הדין[edit]

כשהחציצה אינה כדרכו אלא בשינוי, כגון אשה שקרצה בשפתיה או קפצה ידה בזמן שטבלה, שאין הדרך לעשות כן - גם מין במינו חוצץ (תפארת ישראל מקוואות פ"ח בועז יב).

ראה גם[edit]