מלוח כרותח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאכל צונן שנמלח במלח, פולט טעם כדבר רותח. לדוגמא: בשר שהומלח במלח, המלח יגרום שהבשר ייעשה כרותח, וכל מאכל אשר יגע בבשר (או שיעמוד סמוך מאוד לבשר עד שפליטת הבשר תיגע בו), יבלע טעם מהבשר. מקור הדין במסכת חולין, פרק גיד הנשה, דף צז ע"ב.

שיעור המליחות

מלוח כרותח, היינו שנמלח עד שאינו נאכל מחמת מלחו.

שיעור התפשטות הבליעה על ידי המליחות

הרא"ש (פרק גיד הנשה סימן כד) והרשב"א (תוה"ק ב"ד ש"א) והר"ן (חולין מב ע"ב ד"ה דג) סוברים שמלוח כרותח מבליע כדי קליפה.

דעת רמב"ן (חולין קיב ע"ב ד"ה ורבינו שלמה) שמלוח כרותח והבליעה מתפשטת בכולו ואוסרת הכל.

דעת הרא"ה (ב"ד ש"א) שעל ידי המליחות מתפשטת הבליעה עד שיעור נטילת מקום.