מנצפ"ך

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אותיות מנצפ"ך בכתב ארמי והצורות הסופיות והאמצעיות המתאימות בכתב עברי מרובע מנצפ"ך הן חמש האותיות באלפבית העברי שצורתן משתנה כאשר הן מופיעות בסוף מילה


על פי דעה בתלמוד בבלי (מסכת מגילה ב:) חידשו את חמש האותיות הללו הנביאים או בלשון התלמוד: "מנצפך צופים אמרום". על פי מסקנת הדיון שם הנביאים לא חידשו אלא סידרו מחדש. בעלי התוספות שם דנים בשאלה מדוע קוראים לאותיות אלו "מנצפך" ולא כסדרן "כמנפצ", ועונים שמנצפך מבטא במשמעותו מן צופים.

פייטני התפילה אף הם עשו שימוש בייחודן של אותיות מנצפ"ך. כך, בנוסח תפילת העמידה למוסף של שבת נפתחת ברכת היום, ברכת השבת שבתפילת העמידה, במילים הסדורות לפי האות הפותחת כל מילה, וזאת על פי סדר הא"ב מן הסוף אל ההתחלה (בסדר תשר"ק), מן האות תי"ו, שי"ן, קו"ף ואילך: תכנת שבת רצית קרבנותיה צוית פקודיה וכו' עד לאות א' במילה 'אז'. מכאן ואילך ממשיך הנוסח לפי סדר אותיות מנצפך: מ'סיני נ'צטוו צ'יוויי פ'עליה כ'ראוי'.