מצוות לא תעשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
בדינים שונים '''מצוות צריכות כוונה''' (לחלק מהדעות {{מקור| | בדינים שונים '''מצוות צריכות כוונה''' (לחלק מהדעות {{מקור|ברכות יג.}}). ומצוות לא תעשה כגון "עונתה לא יגרע" - לדרך פיקודיך {{מקור|הקדמה ב}} צריכות כוונה (לדעה שמצוות צריכות כוונה), ולדרך המלך {{מקור|דעות ג-א בתחילתו}} בזה לכו"ע אין צריך כוונה {{מקור|הובאו בשדי חמד ח"ד מ-עד עמוד 145}}. | ||
בדינים שונים | בדינים שונים | ||
'''העוסק במצווה פטור מן המצווה''', אך אינו פטור ממצוות לא תעשה, ואפילו אם היא בשב ואל תעשה. ולכן העוסק במצווה אינו פטור מאיסור בל יראה, וחייב לבער את חמצו {{מקור| | '''העוסק במצווה פטור מן המצווה''', אך אינו פטור ממצוות לא תעשה, ואפילו אם היא בשב ואל תעשה. ולכן העוסק במצווה אינו פטור מאיסור בל יראה, וחייב לבער את חמצו {{מקור|שדי חמד ח"ד ע-סז עמוד 441}}. | ||
'''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף: | '''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף: | ||
@ הרמב"ם {{מקור| | @ הרמב"ם {{מקור|ממרים ב-ט}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{מקור|שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו}}. והרדב"ז {{מקור|שם}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{מקור|דברים יא-לב, יב-א}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה. | ||
@ הראב"ד {{מקור| | @ הראב"ד {{מקור|שם}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{מקור|שם, וסיים בצ"ע}}. והחינוך {{מקור|תנד ד"ה ורובי המפרשים}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{מקור|תנד-א [א] ד"ה והראב"ד}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף. | ||
'''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור| | '''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|רמב"ם ממרים ב-ט}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|לחם משנה שם}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מנהג נגד מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה''', כגון נותר - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את הלאו {{מקור| | '''מנהג נגד מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה''', כגון נותר - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את הלאו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה}}<ref>כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע [[מנהג#פרטי_הדין]] ד"ה מנהג נגד הדין.</ref>. | ||
==עשה ולאו== | ==עשה ולאו== | ||
'''עשה ולא תעשה''' - דנו האחרונים איזה מהם חמור יותר {{מקור| | '''עשה ולא תעשה''' - דנו האחרונים איזה מהם חמור יותר {{מקור|משנת חכמים בפתיחה, הביאו מנחת חינוך סוף מצווה ח. ותלוי במחלוקת האם מה שעשה דוחה לא תעשה הוא הותרה או דחויה: אם דחויה - מוכח שעשה חמור יותר, ולכן דוחה את הלא תעשה, אך אם הותרה - אפשר שהלא תעשה חמור יותר, אלא שכשיש עשה הוא הותר}}<ref>המחלוקת הובאה בערך [[עשה דוחה לא תעשה#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>{{מקור|}}.'''לאו הבא מכלל עשה''' דנו האחרונים האם נחשב עשה או לאו {{מקור|בית האוצר ח"א א-ז (כלל מ): עשה, ובסופו כתב בדעת הירושלמי (סנהדרין ז-יא) שהוא לאו. גריפ"פ (לא תעשה רסד, רצא. בדפיו ד"ה והשתא) בדעת תוס' רי"ד ועוד ראשונים: לאו}}. | ||
'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור| | '''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|כתובות נ.}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ: | ||
@ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש. | @ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש. | ||
@ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה. | @ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''סומא''', לדעות שפטור ממצוות, נחלקו המפרשים האם חייב במצוות לא תעשה {{מקור| | '''סומא''', לדעות שפטור ממצוות, נחלקו המפרשים האם חייב במצוות לא תעשה {{מקור|מנחת חינוך ב-כה הביא את המחלוקת. שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קנג ד"ה אמנם: חייב בלא תעשה. רעק"א על שו"ע יו"ד א-ט: חייב בלא תעשה, ואפילו בלאו הבא מכלל עשה, כגון איסור מצרי}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== |