מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''[[אונס]]''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את | '''[[אונס]]''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר ש[[התורה]] התכוונה שיקיים את ה[[מצווה]] בכל [[רגע]] ו[[רגע]]), וב[[מצוות שיש להם שיעור]], כגון [[קריאת שמע]] ו[[שמירת שבת]] ורוב ה[[מצוות]], מי ש[[נאנס]] עבר, שכוונת ה[[תורה]] היתה שיקיים את ה[[מצווה]] בשיעור זה, ורק [[פטור]] מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] לא עבר [[איסור]] כלל, ויש אומרים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] [[עבר]] ורק [[פטור]] מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם|אונס]] ד"ה בדינו.</ref>. | ||
'''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|בחידושים בבא בתרא עמוד סז|כן}} בין שלושה צדדים: | '''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|בחידושים בבא בתרא עמוד סז|כן}} בין שלושה צדדים: | ||
@ [[מצוות]] [[תלמוד תורה]] גורמת ל[[דין ממוני]]. | @ [[מצוות]] [[תלמוד תורה]] גורמת ל[[דין ממוני]]. | ||
@ מדין [[כופין על המצוות]]. | @ מדין [[כופין על המצוות]]. | ||
@ מדין [[ | @ מדין [[נכסי דבר נש אינון ערבין ליה]]. | ||
'''דברים המביאים לשכחה''', כגון לאכול מכיכר שאכל ממנו חתול או עכבר, נחלקו ה[[פוסקים]] האם יש בזה [[איסור]], שהרי גורם לשכוח את תלמודו והוא דומה לשוכח מחמת ש[[ביטל תורה]], או שאין בזה [[איסור]] כי הוא רק ב[[גרמא]], ולכן אינו [[כשוכח מחמת בטלה]], אלא היא רק עצה לא לעשות את דברים אלו כדי שלא ישכח {{מקור|יביע אומר ח"ב יו"ד ח, והביא דעות שהוא איסור, ודעת עצמו שאין בזה איסור|כן}}. | '''דברים המביאים לשכחה''', כגון לאכול מכיכר שאכל ממנו חתול או עכבר, נחלקו ה[[פוסקים]] האם יש בזה [[איסור]], שהרי גורם לשכוח את תלמודו והוא דומה לשוכח מחמת ש[[ביטל תורה]], או שאין בזה [[איסור]] כי הוא רק ב[[גרמא]], ולכן אינו [[כשוכח מחמת בטלה]], אלא היא רק עצה לא לעשות את דברים אלו כדי שלא ישכח {{מקור|יביע אומר ח"ב יו"ד ח, והביא דעות שהוא איסור, ודעת עצמו שאין בזה איסור|כן}}. | ||