Difference between revisions of "מרים"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Line 65: Line 65:
 
מקורו של הכינוי שלה הוא ממעשיה לאחר [[קריעת ים סוף]]:"וַתִּקַּח '''מִרְיָם הַנְּבִיאָה''' אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. <ref>ט"ו, כ'-כ"א</ref>. רש"י מפרש '''ותקח מרים הנביאה''' - "היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו'" <ref>סוטה,י"ג,א'</ref>. רש"י מסביר גם מדוע נאמר :'''אחות אהרן''' - לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה, נקראת על שמו"
 
מקורו של הכינוי שלה הוא ממעשיה לאחר [[קריעת ים סוף]]:"וַתִּקַּח '''מִרְיָם הַנְּבִיאָה''' אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. <ref>ט"ו, כ'-כ"א</ref>. רש"י מפרש '''ותקח מרים הנביאה''' - "היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו'" <ref>סוטה,י"ג,א'</ref>. רש"י מסביר גם מדוע נאמר :'''אחות אהרן''' - לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה, נקראת על שמו"
  
דר' גבריאל חיים כהן ב[[עלוני פרשת שבוע#דף שבועי|דף שבועי לפרשת השבוע]] [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/beshalah/kohen.html '''מרים הנביאה'''] מציין כי  התואר "הנביאה"' הניתן למרים. תואר זה הוזכר בעבר בקשר לאברהם, "כי נביא הוא" <ref> בראשית כ', ז'</ref> וכאן הוא ניתן לראשונה לאישה. חז"ל מתייחסים לימים שקדמו ללידת משה וקובעים, שאמרה בזמנו לאביה: "סופך אתה מוליד בן שמושיע את ישראל מיד מצרים" (מכילתא למקום), ונבואה זו שכנעה את עמרם
+
דר' גבריאל חיים כהן ב[[עלוני פרשת השבוע#דף שבועי|דף שבועי לפרשת השבוע]] [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/beshalah/kohen.html '''מרים הנביאה'''] מציין כי  התואר "הנביאה"' הניתן למרים. תואר זה הוזכר בעבר בקשר לאברהם, "כי נביא הוא" <ref> בראשית כ', ז'</ref> וכאן הוא ניתן לראשונה לאישה. חז"ל מתייחסים לימים שקדמו ללידת משה וקובעים, שאמרה בזמנו לאביה: "סופך אתה מוליד בן שמושיע את ישראל מיד מצרים" (מכילתא למקום), ונבואה זו שכנעה את עמרם
 
לחדש את חיי האישות על אף הסכנות הקיומיות.
 
לחדש את חיי האישות על אף הסכנות הקיומיות.
  
 
במקרא העובדה שמרים העידה על עצמה, שה' אכן דיבר עמה ועם אהרן כפי שדיבר עם משה: "הרק אך במשה דבר ה', הלא גם בנו דבר"  <ref>במדבר יב ב</ref> מכאן נראה שכוחה הנבואי של מרים, שעליו מעידה התורה,
 
במקרא העובדה שמרים העידה על עצמה, שה' אכן דיבר עמה ועם אהרן כפי שדיבר עם משה: "הרק אך במשה דבר ה', הלא גם בנו דבר"  <ref>במדבר יב ב</ref> מכאן נראה שכוחה הנבואי של מרים, שעליו מעידה התורה,
בא לביטוי בהזדמנויות שונות, שעליהן אין התורה מספרת דבר.  
+
בא לביטוי בהזדמנויות שונות, שעליהן אין התורה מספרת דבר.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
 
==בארה של מרים==
 
==בארה של מרים==

Revision as of 18:12, 2 February 2009

מרים הנביאה היא נביאה, אחות אהרן הכהן ומשה רבינו. בתם של עמרם בן קהת ויוכבד בת לוי. לדעת רבי יצחק אברבנאל השם מרים רומז על מרי המצרים, שמררו את חיי ישראל בעת שנולדה [1]. מרים נולדה בשנת ב"א שמ"א (2,361) םבריאת העולם והייתה בת שבע כאשר נולד משה רבינו בשנת ב"א שס"ח. היא מתה באותה שנה שמת אליה, אהרן הכהן ב"א תפ"ח (2,488) - בת קכ"ז שנים.

משפחתה

לפי מסכת סוטה [2] מרים הייתה אשת כלב בן יפונה ואימו של חור. מנין לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" ([[ספר שמות]],א',כ"א). על כך אמרו רב ושמואל:" חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות. מאן דאמר בתי כהונה ולויה - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד), ומאן דאמר בתי מלכות - דוד ".

וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב [3]"וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח-לוֹ כָלֵב אֶת-אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-חוּר.וְחוּר הוֹלִיד אֶת-אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת-בְּצַלְאֵל". מבארת התלמוד:

  • ותמת עזובה היא אשת כלב והיא מרים. ולמה נקראת שמה "עזובה" שנאמר: והאי "ותמת" - שהמשמעות של המונח הוא "שנצטרעה". על כך הכתוב ממשיך , לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, וקרא לה "אפרת" היא "מרים". ואז נולד להם חור שנאמר :" ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור.

והקשר לדוד המלך מובא באמצעות ציטוט מספר שמואל : [4] וְדָוִד- בֶּן-אִישׁ אֶפְרָתִי (כלומר: מצאצאי מרים ולמה) הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים" ועוד.

בהמשך יש עוד איזכור: " 'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה;

'הוליד' (שמתחילה חולנית היתה, כדקרי לה הכא 'יריעות' ולקמן קרי לה נמי 'חלאה' ו'עזובה': שעזבוה כל בחורי ישראל מלישא אותה)? - והלא מינסב הוה נסיב לה (כדכתיב 'ותמת עזובה ויקח לו וגו' (דברי הימים א ב,יט) - אלמא איתתיה הואי)?

אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים (כגון זו שהיתה חולה, ונשאה לשם שמים, שבדק באחיה: אהרן ומשה, וראה אותם צדיקים, ורוב בנים דומין לאחי האם - בבבא בתרא ב'יש נוחלין' (קי,א)) - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה; 'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות (בלי תואר אדמומית דמחמת חוליה היתה ירקרקת)

'ואלה בניה' (של מרים הנביאה) - אל תקרי 'בניה' אלא 'בוניה' (אלו שמות בעלה שבנאה ועשאה מְבוּנָה כשאר נשים, בנישואין ובנים: ישר ושובב וארדון):

  • 'ישר' - שישר את עצמו (מלטעות את טעות המרגלים);
  • 'שובב' - ששיבב את יצרו (מעצתן, לשון 'הבת השובבה' (ירמיה לא,כא; מט,ד): יוצאנית ומורדת; והכי נמי קרי ליה 'מרד' בקרא אחרינא, על שם שמרד בעצת מרגלים)
  • 'וארדון' - שרדה את יצרו (שהיה מסיתו לטעות עמהן).

מרים במצרים

מרדש רבה כתב על ד"ה כי הנה הסתו עבר משיר השירים: "אמר ר' תנחומא: עיקר טרחותא מיטרא הוא, כך עיקר שעבודן של ישראל במצרים, שמונים ושש שנים היו, משעה שנולדה מרים." מרים הייתה במצרים בתקופה הקשה של השעבוד. על כך גם מספר המדרש הבא, על חידוש ברית הנישואין בין הוריה של מרים: בתרגום יונתן נאמר: " "וַאֲזַל עַמְרָם גַבְרָא דְמִשֵׁבֶט לֵוִי וְאוֹתִיב בְּכִילְתָא וְגִינוּנָא דְהִלוּלָא יַת יוֹכֶבֶד אִנְתְּתֵיהּ דְתָרִיךְ מִן קֳדָם גְזֵירְתָּא דְפַרְעֹה וַהֲוַת בְּרַת מֵאָה וּתְלָתִין שְׁנִין כַּד אֲהַדְרָהּ לְוָותֵיהּ וְאִתְעֲבֵיד לָהּ נִיסָא וְהַדְרַת לְעַלֵימוֹתָא כְּמָא דַהֲוַת כַּד הִיא זְעֵירְתָּא מִקְרְיָיא בְּרַת לֵוִי".

מדובר אפוא בעמרם שהושיב (את יוכבד אִשׁתו) בכילה ובאפיריון של חופה לאחר שגרש לפני הגזירה של פרעה כאשר היתה בת מאה ושלושים שנים. כאשר הוא החזירה אליו כפי שנאמר לעיל "ויקח" - נעשׂה לה נס וחזרה לנערותה כמו שהיתה כאשר היא קטנה ונקראה "בת לוי". ובפרשת וארא, כאשר מתוארת תןלדות משה ואהרן נאמר " וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ את אהרן ומשה" [5].

הסיבה לגירושיה מובא במדרש רבה: עמרם היה ראש הסנהדרין וגדול הדור. כאשר פרעה גזר :"...כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ..." ([[ספר שמות]], א',כ"ב), עמרם אמר ""ולריק ישראל מולידים"! - או בלשון מסכת סוטה "אמר לשוא אנו עמלין" - למה יש להביא ילדים לעולם אם ממתים אותם. הוא החליט לגרש את אשתו יוכבד, כשהיא מעוברת משלשה חודשים. כאשר בני ישראל ראו אותו עושה כך אף הם גרשו את נשותיהם. ואז אמרה לו, בתו, מרים:"גזרתך קשה משל פרעה" -

  1. שפרעה גזר על הזכרים ואתה על הזכרים ועל הנקבות !
  2. פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת!
  3. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה (שנולדים ומתים וחוזרים וחיים הן לעולם הבא), ואתה (גזרת) בעולם הזה ולעולם הבא (שכיון שאינם נולדים אינן באין לעולם הבא)!? [6]

ומסיימת הגמרא:"אמר רב יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו [7] " מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [הללויה]."

תפקידה כמיילדת

כאשר מלך מצרים קטרא למילדות העבריות, מוזכר שמם:"שם האחת שפרה ושם השנית פועה" [8] ; רב ושמואל: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה:

  • מאן דאמר 'אשה ובתה' - יוכבד ומרים, ומאן דאמר 'כלה וחמותה' - יוכבד ואלישבע (בת עמינדב, אשתו של אהרן).

תניא כמאן דאמר אשה ובתה, דתניא: שפרה" זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? - שמשפרת את הולד. דבר אחר: 'שפרה': שפרו ורבו ישראל בימיה; "פועה" זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? - שהיתה פועה <ומוציאה את הולד> (משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו); דבר אחר 'פועה' - שהיתה פועה (צועקת כמו כיולדה אפעה [9] ברוח הקודש ואומרת "עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". [10]

הולדת משה

האירוע החשוב הנזקף לזכותה של מרים היא הצלתו של משה רבינו. מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר [11] "ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים". מי דמי? התם חדא שעתא, הכא שבעה יומי!? אמר אביי: אימא ולענין הטובה אינו כן דיותר ממה שהוא מודד מודדים לו .

ועוד, אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!? אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות): (שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר: 'ותתצב' - דכתיב [12] ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך];

אחותו - דכתיב [13] :"אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא (שהיא אצל הקב"ה, ומפיו, שנאמר "כִּי-יְהֹוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" [14] .

מרחוק - דכתיב [15] :"מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל-כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד"

לדעת - דכתיב [16]:"אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' (וְלֹא) [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת".

מה - דכתיב [17] :"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ"

עשה - דכתיב [18]:"כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲד' ה' דָּבָר כִּי אִם-גָּלָה סוֹדוֹ אֶל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים".

לו - דכתיב [19]:וַיִּבֶן- שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא-לוֹ יְהֹוָה שָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בְּעָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי".

מרים הנביאה

מקורו של הכינוי שלה הוא ממעשיה לאחר קריעת ים סוף:"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. [20]. רש"י מפרש ותקח מרים הנביאה - "היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו'" [21]. רש"י מסביר גם מדוע נאמר :אחות אהרן - לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה, נקראת על שמו"

דר' גבריאל חיים כהן בדף שבועי לפרשת השבוע מרים הנביאה מציין כי התואר "הנביאה"' הניתן למרים. תואר זה הוזכר בעבר בקשר לאברהם, "כי נביא הוא" [22] וכאן הוא ניתן לראשונה לאישה. חז"ל מתייחסים לימים שקדמו ללידת משה וקובעים, שאמרה בזמנו לאביה: "סופך אתה מוליד בן שמושיע את ישראל מיד מצרים" (מכילתא למקום), ונבואה זו שכנעה את עמרם לחדש את חיי האישות על אף הסכנות הקיומיות.

במקרא העובדה שמרים העידה על עצמה, שה' אכן דיבר עמה ועם אהרן כפי שדיבר עם משה: "הרק אך במשה דבר ה', הלא גם בנו דבר" [23] מכאן נראה שכוחה הנבואי של מרים, שעליו מעידה התורה, בא לביטוי בהזדמנויות שונות, שעליהן אין התורה מספרת דבר.

בארה של מרים

מדרש רבה לשיר השירים מייחס למרים הנביאה את מקור המים לבני ישראל במדבר סיני וכך נאמר במדרש:

ר' יוסי אומר: שלשה פרנסין טובים עמדו לישראל ואלו הן: משה, ואהרן, ומרים.
ובזכותן נתנו להם שלוש מתנות טובות: הבאר, המן, וענני כבוד.

המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים, בזכות אהרן ענני הכבוד.
מתה מרים ופסקה הבאר והיו אומרין: לא מקום זרע ותאנה וחזרה. בזכות משה ואהרן. מת אהרן נסתלקו ענני הכבוד, הדא הוא דכתיב (במדבר כ') ויראו כל העדה כי גוע אהרן, אל תקרי ויראו אלא וייראו, וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו שלושתן ושוב לא חזרו.

האגדה מספרת כי בארה של מרים נבע עם בני ישראל לארץ ישראל והיא שקועה בים כנרת.

הערות שוליים

  1. אוצר ישראל
  2. י"א, א'
  3. דברי הימים א ב,י"ט-כ'
  4. שמואל א' י"ז,יב
  5. לפי שיחתו של הרב שמעון גולן מאפרת
  6. הסיבה השלישית מובאת במסכת סוטה י"ב
  7. תהלים קי"ג,ט
  8. שמות א',ט"ו
  9. ישעיהו מב,יד
  10. סוטה י"א,א'
  11. במדבר יב,טו
  12. שמואל א ג,י
  13. משלי ז,ד
  14. משלי ב',ו'
  15. ירמיהו ל"א,ב'
  16. שמואל א ב,ג
  17. דברים י',י"ב
  18. עמוס ג',ז'
  19. שופטים ו',כ"ד
  20. ט"ו, כ'-כ"א
  21. סוטה,י"ג,א'
  22. בראשית כ', ז'
  23. במדבר יב ב