נדרי איסור: הבדלים בין גרסאות בדף

המקור בתורה ל"נדרי איסור" הוא בספר במדבר {{מקור|(ל, ג)}}: "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו, לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". פסוק זה מדבר גם בנדר וגם בשבועה, שבהם אדם אוסר "אסר על נפשו". אך שונה הוא גדרו של הנדר מגדרה של השבועה, שכן בשבועה - "קאסר נפשיה מן חפצא", כלומר: האדם אוסר עצמו מן החפץ, ואילו בנדר - "מיתסר חפצא עליה", כלומר: האדם אוסר את החפץ על עצמו.

פירוש הדברים: השבועות הן "איסור גברא", שכן בשבועה, אדם נשבע שלא יעשה דבר פלוני, כגון שאומר: "שבועה שלא אוכל כיכר זו"; ומוזהר הנשבע לקיים דבריו מדין שבועת ביטוי, כמו שכתוב {{מקור|(ויקרא ה, ד)}}: "נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב", ואין כאן איסור שחל על הכיכר אלא איסור שחל על האדם, שלא יאכל את הכיכר מכוח שבועתו.