נדרי הקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נאמר בתורה {{מקור| | נאמר בתורה {{מקור|דברים כג, כב - כד}}: "כי תדור נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו... מוצא שפתיך תשמור, ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך". פסוקים אלו {{מקור|ופסוקים רבים אחרים, ראה: ויקרא כב, יח; במדבר כט, לט; דברים יב, כו}} מדברים בנדרים שאדם נודר להביא קרבן לה', או להקדיש מנכסיו לבדק בית המקדש או למזבח; וכגון שאומר הנודר: "הרי עלי עולה", או שהוא נודב ואומר: "הרי בהמה זו שלמים", או שהוא אומר: "הרי מעות אלו קודש לה'" וכדומה. נדרים אלו נקראים "נדרי הקדש". | ||
גרסה מ־18:11, 16 בפברואר 2009
|
|
נדרים שבהם אדם מחייב את עצמו להביא דבר להקדש.
נאמר בתורה דברים כג, כב - כד: "כי תדור נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו... מוצא שפתיך תשמור, ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך". פסוקים אלו ופסוקים רבים אחרים, ראה: ויקרא כב, יח; במדבר כט, לט; דברים יב, כו מדברים בנדרים שאדם נודר להביא קרבן לה', או להקדיש מנכסיו לבדק בית המקדש או למזבח; וכגון שאומר הנודר: "הרי עלי עולה", או שהוא נודב ואומר: "הרי בהמה זו שלמים", או שהוא אומר: "הרי מעות אלו קודש לה'" וכדומה. נדרים אלו נקראים "נדרי הקדש".
דבר שאדם נודר להקדש, הריהו של "גבוה", ואסור הוא בהנאה לכל אדם, גם למקדיש וגם לאחרים.