נושא בדף שאלות:החינוך:פרשת יתרו לח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זהו קישור קבוע לגרסה הראשונה של הרשומה.
אפשר להציג גרסאות מאוחרות יותר בדף ההיסטוריה של הרשומה.
התורה אסרה על האדם להעלות במחשבתו דרכים בהם יוכל לקחת מחבירו חפץ השייך לו. והדבר אסור אף אם הוא מתכנן לשלם עבור החפץ. כי האיסור קיים כל זמן שהוא רוצה שהחפץ יגיע לידיו "דרך הכרח" - היינו בכפייה, ולא מרצונו הגמור של בעל החפץ, אפילו אם בסוף הוא מתכנן לשלם לבעלים המקורי. רק במקרה בו הוא מתכנן לקבל את הסכמתו הגמורה של הבעלים למסירת החפץ אין בזה איסור.
יש כאן חידוש גדול שלא רק שהמעשה נאסר, אלא אף התכנון והמחשבה עליו.
אבישי לקס.