נושא בדף שאלות:משנה תורה לרמב"ם :הלכות עבודה זרה ח ט

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דין זה לקח הרמב"ם מהמשנה במסכת עבודה זרה (פרק ד' משנה ד') והוא נלמד מהפסוק "פסילי אלוהיהם תשרפון באש" כלומר שהחפץ נחשב עבודה זרה כל עוד הוא אלוהיו של גוי. נראה להוסיף הסבר ולומר שמעשה עבודה זרה הוא עקרונית מעשה של גויים ולא של יהודים. ולכן כאשר הגוי עוד מחזיק מהחפץ כעבודה זרה הוא עדיין נחשב עבודה זרה, אפילו אם יהודי לא מחזיק ממנו ככזה. אבל שהגוי לא מחזיק ממנו עבודה זרה (ועשה מעשה שמוכיח על כך כמו שכתוב בהמשך) היא כבר אינה נחשבת עבודה זרה.