נזיקין בהקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור| | '''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור|הסוגיא בבבא קמא לז:}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור| | '''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור|בבא קמא לז: במשנה}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור| | '''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור|בבא קמא לז:}}, והלכה כחכמים. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור| | '''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור|שמות כא-לה}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור|בבא קמא לז:}}. | ||
'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור| | '''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור| | '''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור|רמב"ם נזקי ממון ח-א}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור|נא-א [ז] ד"ה ודע}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר). | ||
'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור| | '''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא קמא יז-ד}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>. | ||
גרסה מ־20:32, 5 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו הסוגיא בבבא קמא לז:.
לדוגמא, שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור בבא קמא לז: במשנה.
החולק על דין זה הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב בבא קמא לז:, והלכה כחכמים.
מקור וטעם
המקור לכך שפטור הוא מהפסוק שמות כא-לה "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש בבא קמא לז:.
בטעמו הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים.
פרטי הדין
בקודשים שאין בהם מעילה יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה רמב"ם נזקי ממון ח-א. וביאר המנחת חינוך נא-א [ז] ד"ה ודע שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).
הקדש שאין בו קדושה אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-ד האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור[1].
הערות שוליים
- ↑ בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע הקדש#קדושה_ובעלות.