נזיר שמשון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''סוג של נזיר שדינו כנזיר עולם, אלא שאפילו אם הכביד שערו אינו מקל בתער, ואם נטמא אינו מביא קרבן''' {{מקור|נזיר ד. במשנה}}'''.''' | '''סוג של נזיר שדינו כנזיר עולם, אלא שאפילו אם הכביד שערו אינו מקל בתער, ואם נטמא אינו מביא קרבן''' {{מקור|(נזיר ד. במשנה)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', האומר "הריני כשמשון" {{מקור|נזיר ד. במשנה}}. | '''לדוגמא''', האומר "הריני כשמשון" {{מקור|(נזיר ד. במשנה)}}. | ||
'''בערך זה''' נדון בדינים המיוחדים לנזיר [[שמשון]]. בשאר דיני וגדרי נזירות ע"ע [[נזיר]]. | '''בערך זה''' נדון בדינים המיוחדים לנזיר [[שמשון]]. בשאר דיני וגדרי נזירות ע"ע [[נזיר]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''במהותו''' חקרו האחרונים בין שלושה צדדים: | '''במהותו''' חקרו האחרונים בין שלושה צדדים: | ||
@ נזירות רגילה אלא שאינה גמורה (שמותר להיטמא למתים). | @ נזירות רגילה אלא שאינה גמורה (שמותר להיטמא למתים). | ||
@ סוג חדש של נזירות {{מקור|בין שני הצדדים הנ"ל חקר בשיעורי ר' שמואל מכות עמוד תצג, ובחידושי ר' שמואל נדרים עמוד נג}}. | @ סוג חדש של נזירות {{מקור|(בין שני הצדדים הנ"ל חקר בשיעורי ר' שמואל מכות עמוד תצג, ובחידושי ר' שמואל נדרים עמוד נג)}}. | ||
@ אינו מדין נזירות כלל אלא מדין נדר {{מקור|שו"ת מהרי"ט ח"א כ מביא דעה שמדין נדר, ודעת עצמו שכשאר נזירות}}. | @ אינו מדין נזירות כלל אלא מדין נדר {{מקור|(שו"ת מהרי"ט ח"א כ מביא דעה שמדין נדר, ודעת עצמו שכשאר נזירות)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אין התרה לנזירות שמשון'''. ודין זה הוא דווקא כשכבר התחיל לנהוג בנזירות, אך אם רק קיבל עליו את הנזירות שמשון ועדיין לא התחיל לנהוג בה - יש לה התרה {{מקור|מנחת חינוך שסח-א [יח] בקומץ המנחה}}. | '''אין התרה לנזירות שמשון'''. ודין זה הוא דווקא כשכבר התחיל לנהוג בנזירות, אך אם רק קיבל עליו את הנזירות שמשון ועדיין לא התחיל לנהוג בה - יש לה התרה {{מקור|(מנחת חינוך שסח-א [יח] בקומץ המנחה)}}. | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־20:10, 17 במרץ 2009
|
|
הגדרה
סוג של נזיר שדינו כנזיר עולם, אלא שאפילו אם הכביד שערו אינו מקל בתער, ואם נטמא אינו מביא קרבן (נזיר ד. במשנה).
לדוגמא, האומר "הריני כשמשון" (נזיר ד. במשנה).
בערך זה נדון בדינים המיוחדים לנזיר שמשון. בשאר דיני וגדרי נזירות ע"ע נזיר.
מקור וטעם
במהותו חקרו האחרונים בין שלושה צדדים:
- נזירות רגילה אלא שאינה גמורה (שמותר להיטמא למתים).
- סוג חדש של נזירות (בין שני הצדדים הנ"ל חקר בשיעורי ר' שמואל מכות עמוד תצג, ובחידושי ר' שמואל נדרים עמוד נג).
- אינו מדין נזירות כלל אלא מדין נדר (שו"ת מהרי"ט ח"א כ מביא דעה שמדין נדר, ודעת עצמו שכשאר נזירות).
פרטי הדין
אין התרה לנזירות שמשון. ודין זה הוא דווקא כשכבר התחיל לנהוג בנזירות, אך אם רק קיבל עליו את הנזירות שמשון ועדיין לא התחיל לנהוג בה - יש לה התרה (מנחת חינוך שסח-א [יח] בקומץ המנחה).