נחלת שבט זבולון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט זבולון בצבע סגול בצפון-מרכז הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט זבולון מצויה מזרחית מהר תבור אשר בעמק יזרעאל בצפון הארץ. הנחלה עלתה בגורל השלישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במערבה נחלת שבט יששכר וממזרח - נחלת שבט אשר. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: זבולון, יששכר ונפתלי.

לשבט זבולון אין מוצא לים. נחלת שבט אשר מפרידה בינו לבין הים. למעשה הדבר סותר את הכתוב בברכת יעקב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן ([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג). ואת הסייפא בברכת משה: וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ. יט עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל ([[ספר דברים]], ל"ג, י"ח).

הגר"א פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים [1].

הדבר גם בניגוד לנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין חיפה לעכו בשם "עמק זבולון". [2].


תאור הנחלה

בספר יהושע מובא תאור הנחלה: וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. עָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם. וְשָׁב מִשָּׂרִיד, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל-גְּבוּל כִּסְלֹת, תָּבֹר; וְיָצָא אֶל-הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ. וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה, גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין; וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר, הַנֵּעָה. וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל, מִצְּפוֹן חַנָּתֹן; וְהָיוּ, תֹּצְאֹתָיו, גֵּי, יִפְתַּח-אֵל. טו וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. (י"ט,י'-ט"ו)

מפת נחלת השבט

נחלת שבט זבולון

תאור הנחלה

התיאור כולל את מגמות הגבול: חמה, קדמה



לקריאה נוספת

  • יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
  • זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרתא לתקופת המקרא, הוצאת כרתא, ירושלים, 1972
  1. מצוטט ביהודה אליצור ויהודה קיל, עמוד 158
  2. היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי אתר העיר קרית מוצקין