נחל מצרים
|
|
נחל מצרים הוא הגבול הדרומי-מערבי של ארץ ישראל. לפי אחד המפרשים, המשכו למזרח הוא נחל צין וכך הגבול הדרומי של הארץ מתוחם בנחלים. בדומה לגבול הצפוני נהר פרת וכן גבולות אחדים בין נחלאות שבטי ישראל. הזיהוי של נחל מצרים אינו חד-משמעי: יש המזהים אותו עם "ואדי אל-עריש" - הנשפך חהים התיכון ליד העיר "אל-עריש" בחצי האי סיני, אחרים מזהים אותו עם הזרוע הצפונית של נהר הנילוס בקרוב ל"תעלת סואף של היום ויש המגיעים עד לנהא הנילוס עצמו.
בין הנילוס,לבין ואדי אל-עריש
ד"ר יואל שילה, מאוניברסיטת בר-אילן, בגיליון פרשת השבוע לפרשת מסעי במאמרו: [ http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/masei/shi.html הוא נחל מצרים, הוא נילוס, הוא ואדי אל-עריש] דן בנושא.
בספר דברים קו הגבול הדרומי של ארץ ישראל מתואר בסיומו בתוואי "נחלה מצרים", כפי שנאמר : "וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.(ל"ד:ג'-ה')
בברית בין הבתרים נאמר לאברהם אבינו תחום ברור יותר, מנהר ועד נהר : "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת".(ספר בראשית]]ט"ו,י"ח)}
ד"ר יואל שילה, במאמרו, מנסה להשיב לשאלה האם "נחל מצרים" בספר במדבר הוא "נהר מצרים" שבברית בין הבתרים ? להלן נציג ונפרט כמה שיטות שנוקטים הפרשנים:
- לפי השיטה הראשונה נהר מצרים ונחל מצרים חד הם, והכוונה לנילוס. זיהוי זה מופיע כבר בתרגום יונתן לפרשתנו: ויקיף תחומא מקיסם לנילוס דמצראי, וכך מפרש גם רש"י. לשיטתו, נחל מצרים הוא גם
הפישון והשיחור היוצאים מגן העדן. הרדב"ז שולל דעה זו שכן קיים איסור לשכון במצרים ובסביבותיה . אבל אם ארץ ישראל מגיעה עד הנילוס שבמצרים, יוצא שהאיסור חל גם על חלק מארץ ישראל.
- בדורנו הציע ח' בר-דרומא תמיכה בשיטה זו, אם כי על-פי הצעתו אין גבול הדרום עובר לאורך הנילוס, אלא מגיע עד למקום בו הזרוע המזרחית (הקדומה, כיום כבר איננה) של הדלתא של הנילוס נשפכת אל הים.[1]
- תרגום השבעים, המתרגם את נחל מצרים - Rhinocorura , כנראה שמה הקדום של אל-עריש. רב סעדיה גאון מזהה במפורש את נחל מצרים עם ואדי אל-עריש, ובספר כפתור ופרח נדרש ר' אשתורי הפרחי "וכן קורין לו העם היום ואד אל-עריש כלומר נחל סוכות ... ודע כי ההרים למזרח סמוכים לים כאלף אמה במקום ההוא. ועוד היום מקובל אצל הכל שמה שמפסיק בין ארץ כנען שקורין לו בלד אל שאם [15] ובין ארץ מצרים הוא זה הנחל.
בין נהר לבין נחל
ר' יהוסף שווארץ, תבואות הארץ , [2] מבחין בין נחל מצרים ונהר מצרים. המילה נחל מתארת ערוץ שלעתים זורמים בו מים ולעתים הוא חרב, ואילו המילה נהר מתארת נחל גדול ורחב שהמים זורמים בו ללא הפסק. לשיטה פרשנית זו יש להבחין בין שני סוגי גבולות של ארץ ישראל: גבול האבות המתואר בברית בין הבתרים ומגיע עד הנילוס, וגבול משה המתואר בפרשתנו ומציג תחום מצומצם יותר המגיע בדרום רק עד ואדי אל-עריש. על-פי שיטה זו יש צורך לגשר בין שני תיאורי הגבול, ואין כאן המקום להרחיב.
פשרת המחבר
ד"ר יואל שילה הציע שיטה נוספת: רש"י וסיעתו באמת לא זיהו את הנילוס כנהר שחוצה את מצרים מדרום לצפון, כפי שהוא מוכר בימינו, אלא זיהו את הנילוס עם הנהר הזורם ממזרח למערב בין מצרים וארץ ישראל. תיאור זה מתאים באמת לוואדי אל-עריש, ואם כנים דברינו, לערוץ זה הם כיוונו באמרם "נילוס".
לעומתם, חכמי ישראל שחיו במצרים ובארץ ישראל הכירו היטב גם את הנילוס החוצה את מצרים מדרום לצפון וגם את ואדי אל-עריש בשמם המוכר לנו כיום, ולכן הקפידו להבחין ביניהם. חכמי מצרים וארץ ישראל הניחו שרש"י וסיעתו התכוונו באמת לנילוס כשהשתמשו בשם זה, ומכאן מקור הביקורת עליהם.
מספר נתונים בידינו לביסוס הצעתנו:
- עיון במפות ארץ ישראל של רש"י ופרשניו, כמו זו המשורטטת בפירוש רש"י לספר במדבר ל"ד,ג' ( ראו מפה לעיל). עיון במפה מראה לנו שרש"י סבר שהנילוס נמשך ממזרח למערב, מארץ אדום אל הים הגדול, ועובר בין ארץ פלשתים וארץ מצרים. קל לשער שנחל זה, שרש"י מכנה אותו 'נילוס', הוא ואדי אל-עריש.
- המפה ששרטט ר' אליהו מזרחי בתוך פירושו לפירוש רש"י לפרשתנו. ( ראו מפה משמאל) מפה זאת מובאת להלן מתוך פירוש הרא"ם. המפה פונה לכיוון מזרח (בתחתית המפה מופיע הים הגדול, הוא הים התיכון). בדרום ארץ ישראל משורטט "נחל מצרים הוא נילוס" הזורם ממזרח למערב, וגם כאן - מארץ אדום אל הים הגדול, בין ארץ פלשתים וארץ מצרים. הרחק מדרום למצרים תוחם את המפה 'ים סוף'. גם במפה זו ניכר שהמחבר זיהה את נחל מצרים שבגבול הדרומי של ארץ ישראל עם ואדי אל-עריש אבל קרא לו 'נילוס'. פרשנות זאת משתמעת גם מדברי הרדב"ז.