ניחא ליה לאיניש למעבד מצוה בממוניה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
כלל הלכתי הקובע כי נוח לו לאדם שתיעשה מצוה בממונו. בשל הכלל הזה מותר לאדם להשתמש בממונו של חבירו לקיום מצווה, למרות שבדרך כלל "שואל שלא מדעת - גזלן הוי".
הגבלות
יחזיר כמו מקודם
המשאיל חפץ למצוה צריך להחזירו למקומו, ודוקא אם יודע שהבעלים אינו משתמש בו עכשיו, ואם היתה טלית או תפילין מקופלות - צריך להחזירן ולקפלן כמקודם.
ספרים
בספרים לו נאמר הכלל "ניחא ליה", משום שהעיון הרב בהן מזיק להן והן יקרים. יש שכתבו שבימינו שהספרים זולים - מותר, ויש שהגבילו שיעיין רק בתוך ד' אמות.
חסרון כיס
במקום שיש הוצאת ממון וחסרון כיס - לא נאמר הכלל "ניחא ליה".