ניטל

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
מנהג של קהילות מסויימות (בעיקר מקרב החסידים) בליל לידת אותו האיש שלא ללמוד תורה, להמנע מתשמיש המיטה ולנהוג במנהגי אבלות.

המנהג שלא ללמוד תורה[עריכה]

במקומות רבים נהגו שלא ללמוד תורה בליל הניטל.

טעמו[עריכה]

ישנם כמה טעמים למנהג זה:

  • מפני הסכנה - הגוייםנוצרים) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת לבית הכנסת ובית המדרש (מפענח נעלמים[1] ר"ס ד). כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב (שם).
  • בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח הסיטרא אחרא, שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך דביקות גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים הלכה א"א להיות עסוק בדבקות[2], ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. (בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל[3] ח"ב סי' כא).
  • שלא לתת כח בקליפות - כן מקובל רוב חצרות החסידויות, וכן מובא בשערי הלכה ומנהג (קישור בהמשך העמוד)
  • למניעת קיטרוג - משום שהגויים היו קמים בחצות ליל אידם להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני עם ישראל היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום בחצות לילה ולעסוק בתורה (שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב).

גדריו[עריכה]

תאריך הניטל[עריכה]

הכינוי "ניטל" או "ניתל" ומשמעותו[עריכה]

מנהגי האבלות[עריכה]

בארץ ישראל[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תוספת לשו"ת 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.
  2. עי' נפש החיים (שער ד כולו, ופרט פ"י). ועפ"ז ביאר הבעש"ט את מאמר חז"ל (ברכות לא.): "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.
  3. מאת הרב ישראל וועלץ זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה לירושלים (ידיד של הציץ אליעזר).
  4. בעניין זה ראה גם בקובץ 'התקשרות' (גיליון 703 וגיליון 706) ובהערה להלן מדברי הרב יהושע מונדשיין.
  5. המאמר קיבל תגובה מהרב יהושע מונדשיין (והיא נמצאת באתר שטורעם.נט) ובה בעיקר מהנהגותיו האדמו"ר מחב"ד (ובסיום קצת מאדמורי ויז'ניץ.
  6. נדפס בשנית ב"קובץ המועדים" לחנוכה ופורים, הוצאת מכון ירושלים תשס"ב.
  7. הובא בקובץ 'קהילות - מגזין רבני אירופה' טבת-שבט ה'תשע"ג, עמ' 20-29.