נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה'''נצרות''' היא דת של [[גוי|גויים]] מתלמידי [[אותו האיש]] (- [[יש"ו הנוצרי]]), האוחזת בתפיסת עולם רשעותית ושקרית, הטוענת שאותו האיש הוא אלוה והוא [[משיח]], שהתגלה בגלל שה' התחרט על [[בחירת ישראל|בחירתו]] ב[[עם ישראל|עמו]] וביטל את ה[[מצוות]]. במהלך ההסטוריה, הנצרות עוררה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA אנטישמיות] רבה.
ה'''נצרות''' היא דת [[שקר|שִקרית]] של [[גוי|גויים]] מתלמידי [[אותו האיש]] (- [[יש"ו הנוצרי]]), האוחזת בתפיסת עולם רשעותית ושקרית, הטוענת שאותו האיש הוא אלוה והוא [[משיח]], שהתגלה בגלל שה' התחרט על [[בחירת ישראל|בחירתו]] ב[[עם ישראל|עמו]] וביטל את ה[[מצוות]]. במהלך ההסטוריה, הנצרות עוררה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA אנטישמיות] רבה.


== [[כפירה|כפירתה]] בבורא ==
== [[כפירה|כפירתה]] בבורא ==
עיקר<ref>ר' דברי [[הרמב"ן]] ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban-2.htm ויכוחו עִם הנוצרי] {{מקור|כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א סוף עמ' שי|כן}}: "עיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם {{מקור|- הנוצרים|כן}} אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד" {{מקור|מתוך: ויכוח הרמב"ן, היום השני, אות מז|כן}}.</ref> הבעיות בדת הנוצרית היא בטענתה ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, [[נביא]] שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא ה[[משיח]] הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש..." {{מקור|(חכם מחכמי}} [[אדום]] {{מקור|ב}}[[ספר הכוזרי]] {{מקור|מאמר ראשון אות ד)}}.
עיקר<ref>ר' דברי [[הרמב"ן]] ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban-2.htm ויכוחו עִם הנוצרי] {{מקור|כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א סוף עמ' שי|כן}}: "עיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם {{מקור|- הנוצרים|כן}} אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד" {{מקור|מתוך: ויכוח הרמב"ן, היום השני, אות מז|כן}}.</ref> הבעיות בדת הנוצרית היא בטענתה ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, [[נביא]] שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא ה[[משיח]] הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש..." {{מקור|(חכם מחכמי}} [[אדום]] {{מקור|ב}}[[ספר הכוזרי]] {{מקור|מאמר ראשון אות ד)}}.


שורה 11: שורה 12:


== קילקול בהבנת בחירת [[עם ישראל]] ==
== קילקול בהבנת בחירת [[עם ישראל]] ==
הנצרות טוענת שעם ישראל '''היה''' העם הנבחר ושאליהם נמסר כל ה[[תנ"ך]], אלא שבשלב מסויים האלהים מאס בעם ישראל ובחר בעם אחר.
הנצרות טוענת שעם ישראל '''היה''' העם הנבחר ושאליהם נמסר כל ה[[תנ"ך]], אלא שבשלב מסויים האלהים מאס בעם ישראל ובחר בעם אחר.


שורה 20: שורה 22:
   
   
===התייחסות בתלמוד לטיעון הנוצרי בענין בחירת עם ישראל===
===התייחסות בתלמוד לטיעון הנוצרי בענין בחירת עם ישראל===
ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:חגיגה ה ב$חגיגה ה:|כן}} מסופר:
ב[[תלמוד]] {{מקור|בבלי:חגיגה ה ב$חגיגה ה:|כן}} מסופר:
:[[רבי יהושע בן חנניה]] הוה קאי בי [[קיסר]]. אחוי ליה ההוא [[מינות|מינא]]<ref>עי' בערך [[מינות]] שהכינוי "מין" בדברי [[חז"ל]] משמעותו, בדרך כלל, נוצרי. ואף כאן בודאי שהכוונה לנצרי.</ref>: 'עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה'.        אחוי ליה: 'ידו נטויה {{מקור|[להגן (רש"י)]}} עלינו'.{{ש}}אמר ליה קיסר לרבי יהושע: מאי אחוי לך? - עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, ואנא מחוינא ליה: ידו נטויה עלינו.        אמרו ליה לההוא מינא: מאי אחויית ליה? - עמא דאהדרינהו מריה מיניה. - ומאי אחוי לך? - לא ידענא. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה, במחוג יחוי קמי מלכא? אפקוהו וקטלוהו.
:[[רבי יהושע בן חנניה]] הוה קאי בי [[קיסר]]. אחוי ליה ההוא [[מינות|מינא]]<ref>עי' בערך [[מינות]] שהכינוי "מין" בדברי [[חז"ל]] משמעותו, בדרך כלל, נוצרי. ואף כאן בודאי שהכוונה לנצרי.</ref>: 'עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה'.        אחוי ליה: 'ידו נטויה {{מקור|[להגן (רש"י)]}} עלינו'.{{ש}}אמר ליה קיסר לרבי יהושע: מאי אחוי לך? - עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, ואנא מחוינא ליה: ידו נטויה עלינו.        אמרו ליה לההוא מינא: מאי אחויית ליה? - עמא דאהדרינהו מריה מיניה. - ומאי אחוי לך? - לא ידענא. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה, במחוג יחוי קמי מלכא? אפקוהו וקטלוהו.
שורה 26: שורה 29:
   
   
=== רדיפת עם ישראל במהלך הדורות ===
=== רדיפת עם ישראל במהלך הדורות ===
[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=49383&id=121638 מדינת ישראל והאפיפיור]
[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=49383&id=121638 מדינת ישראל והאפיפיור]


=== [[מדינת ישראל]] וה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 תאולוגיה] הנוצרית ===
=== [[מדינת ישראל]] וה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 תאולוגיה] הנוצרית ===
[[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] זצ"ל מבוסטון<ref>נינו של בעל [[בית הלוי]].</ref>, ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koldodidofek/koldodidofek01.pdf מאמר "קול דודי דופק"]{{מקור|(עמ' 17<ref>המאמר מופיע ג"כ בספר '''דברי הגות והערכה''', הוצאת ספרית אלינר (המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה שע"י ההסתדרות הציונית העולמית), ירושלים תשמ"ב, עמ' 24-25.</ref>)}} כותב על הקמת מדינה ישראל כדפיקת הדוד לרעיה<ref>עפ"י [[שיר השירים]] {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י שיר השירים א, א}}{{מקור|, ששיר זה}} [[משל]] {{מקור|ליחסי הקב"ה עם}} [[כנסת ישראל]]{{מקור|)}}.</ref>:
[[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] זצ"ל מבוסטון<ref>נינו של בעל [[בית הלוי]].</ref>, ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koldodidofek/koldodidofek01.pdf מאמר "קול דודי דופק"]{{מקור|(עמ' 17<ref>המאמר מופיע ג"כ בספר '''דברי הגות והערכה''', הוצאת ספרית אלינר (המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה שע"י ההסתדרות הציונית העולמית), ירושלים תשמ"ב, עמ' 24-25.</ref>)}} כותב על הקמת מדינה ישראל כדפיקת הדוד לרעיה<ref>עפ"י [[שיר השירים]] {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י שיר השירים א, א}}{{מקור|, ששיר זה}} [[משל]] {{מקור|ליחסי הקב"ה עם}} [[כנסת ישראל]]{{מקור|)}}.</ref>:
:"הדוד התחיל לדפוק גם בפתח האוהל התיאולוגי, ויתכן כי זוהי הדפיקה החזקה ביותר. הדגשתי כמה פעמים בדברי על [[ארץ ישראל]], שכל טענות התיאולוגים הנוצרים שהקב"ה נטל מ[[כנסת ישראל]] את זכויותיה ב[[ארץ ישראל]] ושכל ההבטחות בנוגע ל[[ציון]] ו[[ירושלים]] מתייחסות - במובן [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 אליגורי] {{מקור|- משל ומליצה|כן}} אל הנצרות והכנסיה הנוצרית, נתגלו [[בפהרסיא]], ע"י ייסוד מדינת ישראל, כטענות שקר, שאין להן עיקר ושורש.
:"הדוד התחיל לדפוק גם בפתח האוהל התיאולוגי, ויתכן כי זוהי הדפיקה החזקה ביותר. הדגשתי כמה פעמים בדברי על [[ארץ ישראל]], שכל טענות התיאולוגים הנוצרים שהקב"ה נטל מ[[כנסת ישראל]] את זכויותיה ב[[ארץ ישראל]] ושכל ההבטחות בנוגע ל[[ציון]] ו[[ירושלים]] מתייחסות - במובן [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 אליגורי] {{מקור|- משל ומליצה|כן}} אל הנצרות והכנסיה הנוצרית, נתגלו [[בפהרסיא]], ע"י ייסוד מדינת ישראל, כטענות שקר, שאין להן עיקר ושורש.
שורה 41: שורה 46:


== ביטול ה[[מצוות]] המעשיות ==
== ביטול ה[[מצוות]] המעשיות ==
הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, מהד'}} [[הרב יוסף קאפח]] {{מקור|זצ"ל, חולין פ"א מ"ב)}} מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "[[מינים]]", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול".
הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, מהד'}} [[הרב יוסף קאפח]] {{מקור|זצ"ל, חולין פ"א מ"ב)}} מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "[[מינים]]", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול".


שורה 52: שורה 58:


== בילבול סדרי ה[[גאולה]] ==
== בילבול סדרי ה[[גאולה]] ==
כתב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$פי"א מהל' הלכות מלכים ה"ד|כן}}:
כתב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$פי"א מהל' הלכות מלכים ה"ד|כן}}:
:"...ישוע הנצרי שדִמה שיהיה [[משיח]] ונהרג ב[[בית דין]], כבר [[נבואה|נתנבא]] בו [[דניאל]], שנאמר {{מקור|דניאל יא יד$דניאל יא, יד|כן}}: 'ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו'. - וכי יש מכשול גדול מזה? שכל ה[[נביא|נביאים]] דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן. וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'."
:"...ישוע הנצרי שדִמה שיהיה [[משיח]] ונהרג ב[[בית דין]], כבר [[נבואה|נתנבא]] בו [[דניאל]], שנאמר {{מקור|דניאל יא יד$דניאל יא, יד|כן}}: 'ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו'. - וכי יש מכשול גדול מזה? שכל ה[[נביא|נביאים]] דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן. וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'."
שורה 59: שורה 66:
== יחסם ל[[כתבי הקודש]] ==
== יחסם ל[[כתבי הקודש]] ==
=== צירוף ספרים אחרים בצד ה[[תנ"ך]] ===
=== צירוף ספרים אחרים בצד ה[[תנ"ך]] ===
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
:"...ואמרו ב[[מדרש]] [[קהלת]] {{מקור|רבה פרשה יב א [י"ב] ד"ה ויותר|כן}}, כל המכניס בביתו יותר מ[[עשרים וארבעה ספרים]] מכניס מהומה בתוך ביתו. ופירשו 'עשות ספרים' [קהלת יב יב], חסר מ"ם, כמו מעשות ספרים, כמו 'השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו' [שמות יט יב], וכן פירש בן גאנ"ח. 'וכמשמרות נטועים' [קהלת יב יא] הכתוב, שם הוא בשי"ן כנגד משמרות כהונה, הם כ"ד ספרי הקדש. ופירשו מהמה, לשון מהומה לפי שלא אמר מהם.
:"...ואמרו ב[[מדרש]] [[קהלת]] {{מקור|רבה פרשה יב א [י"ב] ד"ה ויותר|כן}}, כל המכניס בביתו יותר מ[[עשרים וארבעה ספרים]] מכניס מהומה בתוך ביתו. ופירשו 'עשות ספרים' [קהלת יב יב], חסר מ"ם, כמו מעשות ספרים, כמו 'השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו' [שמות יט יב], וכן פירש בן גאנ"ח. 'וכמשמרות נטועים' [קהלת יב יא] הכתוב, שם הוא בשי"ן כנגד משמרות כהונה, הם כ"ד ספרי הקדש. ופירשו מהמה, לשון מהומה לפי שלא אמר מהם.
שורה 64: שורה 72:


=== פרשנות מעוותת לכתבי הקודש ===
=== פרשנות מעוותת לכתבי הקודש ===
[[רש"י]] {{מקור|רש"י ברכות יב ב$ברכות יב: ד"ה מינות|כן}} כותב: "תלמידי יש"ו הנוצרי<ref>בדפוסים מצונזרים כתוב "אותם ההופכים" (בהשמטת המילים "תלמידי יש"ו הנוצרי").</ref> ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל<ref>נראה שכוונת רש"י "אליל" איננה רק במשמעות יחיד של 'אלילים' {{מקור|- פסילים וכד'|כן}}, אלא בעיקר במשמעות של דבר שאינו, חסר משמעות, שִקרי וכוזב {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י ירמיה יד ד$רש"י ירמיה יד, ד}}{{מקור|; }}{{מקור|רש"י זכריה יא יז$זכריה יא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י איוב יג ד$איוב יג, ד}}{{מקור|)}}.</ref>".
[[רש"י]] {{מקור|רש"י ברכות יב ב$ברכות יב: ד"ה מינות|כן}} כותב: "תלמידי יש"ו הנוצרי<ref>בדפוסים מצונזרים כתוב "אותם ההופכים" (בהשמטת המילים "תלמידי יש"ו הנוצרי").</ref> ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל<ref>נראה שכוונת רש"י "אליל" איננה רק במשמעות יחיד של 'אלילים' {{מקור|- פסילים וכד'|כן}}, אלא בעיקר במשמעות של דבר שאינו, חסר משמעות, שִקרי וכוזב {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י ירמיה יד ד$רש"י ירמיה יד, ד}}{{מקור|; }}{{מקור|רש"י זכריה יא יז$זכריה יא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י איוב יג ד$איוב יג, ד}}{{מקור|)}}.</ref>".


שורה 76: שורה 85:


== תולדותיה ==
== תולדותיה ==
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב  
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב  


הנצרות "כבר היתה בימי רז"ל, שהם אמרו בפרק ראשון מע"ז [ו ב], לדברי ר' ישמעאל, נצרי לעולם אסור לשאת ולתת עמו, שהיה אומר ג' ימים לפני אידיהן וג' לאחריהן, והן עושין יום אחד בשבת, יום איד. וכן אמרו בתעניות בפרק בשלשה פרקים [כז ב], שאנשי משמר לא היו מתענים במוצאי שבת מפני הנצרים" {{מקור|מגן אבות לרשב"ץ פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב|כן}}.
הנצרות "כבר היתה בימי רז"ל, שהם אמרו בפרק ראשון מע"ז [ו ב], לדברי ר' ישמעאל, נצרי לעולם אסור לשאת ולתת עמו, שהיה אומר ג' ימים לפני אידיהן וג' לאחריהן, והן עושין יום אחד בשבת, יום איד. וכן אמרו בתעניות בפרק בשלשה פרקים [כז ב], שאנשי משמר לא היו מתענים במוצאי שבת מפני הנצרים" {{מקור|מגן אבות לרשב"ץ פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב|כן}}.


== פרטי [[הלכה|הלכות]] ביחס לנצרות ==


== פרטי [[הלכה|הלכות]] ביחס לנצרות ==
* {{מקור|מסכתות קטנות:סופרים יז ד}}: "אנשי משמר היו מתענים בכל יום, בשני על מפרשי הים, דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים; בשלישי על מהלכי דרכים, שנאמר ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ברביעי על התינוקות, שלא תעלה בהן אסכרה וימותו, דכתיב ויאמר אלהים יהי מאורות, מארת כתיב, בחמישי על מעוברות ועל מיניקות, מעוברות שלא יפילו, ומניקות שלא ימותו בניהן, שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין, מפני כבוד השבת, ויש אומרים בערב שבת בין השמשות ניתוספת נשמה יתירה בישראל, ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו, דבר אחר '''מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הם מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי''', אלא משום דכתיב וינפש, וי על הנפש".
* {{מקור|מסכתות קטנות:סופרים יז ד}}: "אנשי משמר היו מתענים בכל יום, בשני על מפרשי הים, דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים; בשלישי על מהלכי דרכים, שנאמר ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ברביעי על התינוקות, שלא תעלה בהן אסכרה וימותו, דכתיב ויאמר אלהים יהי מאורות, מארת כתיב, בחמישי על מעוברות ועל מיניקות, מעוברות שלא יפילו, ומניקות שלא ימותו בניהן, שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין, מפני כבוד השבת, ויש אומרים בערב שבת בין השמשות ניתוספת נשמה יתירה בישראל, ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו, דבר אחר '''מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הם מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי''', אלא משום דכתיב וינפש, וי על הנפש".


* [[שבועה]] ב[[עוון גיליון]] - [[בית יוסף]] יו"ד קמז, ג, בשם [[רבנו ירוחם]].  
* [[שבועה]] ב[[עוון גיליון]] - [[בית יוסף]] יו"ד קמז, ג, בשם [[רבנו ירוחם]].  
 
* שו"ת אגרות משה {{מקור|יו"ד ח"ג רס"י עז|כן}}:{{ש}}בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת.
* שו"ת אגרות משה {{מקור|יו"ד ח"ג רס"י עז|כן}}:
:בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת.
 
* [[תפילה]] ב[[בית כנסת]] שנכנסת בו צורה של אותו האיש - [[שו"ת]] [[רבי אליהו מזרחי]] (הרא"ם) סימן פא:
* [[תפילה]] ב[[בית כנסת]] שנכנסת בו צורה של אותו האיש - [[שו"ת]] [[רבי אליהו מזרחי]] (הרא"ם) סימן פא:
::"...דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו שזו היא [[עבודה זרה]] גמורה ורבותינו ז"ל אמרו בפירוש אין מוכרים לגוים בתים בארץ ישראל ובחוצה לארץ מוכרים להם בתים ואף במקום שהתירו להשכיר להם בתים לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ונאמר ולא תביא תועבה אל ביתך אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר, הרי לך בפירוש גמור שסתם בתי הגוים מכניסים בם עבודה זרה שהעבודה זרה היא יותר חמורה ויותר מאוסה מכל העברות ועם כל זה אנו שוכרים וקונים בתים מן הגוים ואנו מתפללים בתוכ' בכל תפוצות גלותינו ולא נמצא שום פוצה ומצפצף לערער בזה.
::"...דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו שזו היא [[עבודה זרה]] גמורה ורבותינו ז"ל אמרו בפירוש אין מוכרים לגוים בתים בארץ ישראל ובחוצה לארץ מוכרים להם בתים ואף במקום שהתירו להשכיר להם בתים לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ונאמר ולא תביא תועבה אל ביתך אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר, הרי לך בפירוש גמור שסתם בתי הגוים מכניסים בם עבודה זרה שהעבודה זרה היא יותר חמורה ויותר מאוסה מכל העברות ועם כל זה אנו שוכרים וקונים בתים מן הגוים ואנו מתפללים בתוכ' בכל תפוצות גלותינו ולא נמצא שום פוצה ומצפצף לערער בזה.{{ש}}וכל המערער בזה אינו אלא טועה שהרי דברים [[קל וחומר]] ומה אם [[בית המקדש|בית מקדשנו]] שהוא מקדש בית עולמים שהשכינה שרויה בו והוא קדש קדשים לא נאסרו תפלתנו בו אף על פי שהכניסו בו ע"ז..." '''ע"ש''' {{מקור|(ועי' בשו"ת}} [[ציץ אליעזר]] {{מקור|חי"ב סי' טו אות ג ואילך, מש"כ ע"ד הרא"ם הנ"ל)}}
::וכל המערער בזה אינו אלא טועה שהרי דברים [[קל וחומר]] ומה אם [[בית המקדש|בית מקדשנו]] שהוא מקדש בית עולמים שהשכינה שרויה בו והוא קדש קדשים לא נאסרו תפלתנו בו אף על פי שהכניסו בו ע"ז..." '''ע"ש''' {{מקור|(ועי' בשו"ת}} [[ציץ אליעזר]] {{מקור|חי"ב סי' טו אות ג ואילך, מש"כ ע"ד הרא"ם הנ"ל)}}
 
* [[כהן]] ש[[שמד|התנצר]] איננו יכול [[נשיאת כפיים|לשאת כפיו]], אך אם רק אמר לנוצרים שרוצה להתנצר והם לא שפכו עליו מים<ref>כמנהגם להטביל לדתם.</ref>, ועדיין לא קיבל את אותו האיש לאלוה - איננו נפסל {{מקור|(שו"ת}} [[רדב"ז]] {{מקור|מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' כא)}}.
* [[כהן]] ש[[שמד|התנצר]] איננו יכול [[נשיאת כפיים|לשאת כפיו]], אך אם רק אמר לנוצרים שרוצה להתנצר והם לא שפכו עליו מים<ref>כמנהגם להטביל לדתם.</ref>, ועדיין לא קיבל את אותו האיש לאלוה - איננו נפסל {{מקור|(שו"ת}} [[רדב"ז]] {{מקור|מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' כא)}}.
* אסור לקנות מגוי טבלה של כסף שעליה מצויירת צורת אותו האיש ואמו, עד שישבור הגוי אבר מתמונתו {{מקור|שו"ת מהרי"ף ר"ס עח, ע"ש בכל התשובה|כן}}.
* אסור לקנות מגוי טבלה של כסף שעליה מצויירת צורת אותו האיש ואמו, עד שישבור הגוי אבר מתמונתו {{מקור|שו"ת מהרי"ף ר"ס עח, ע"ש בכל התשובה|כן}}.
* אסור להיכנס ל[[כנסיה]]{{הערה|1=ראה תשובות הלכתיות באתר 'דין' [http://www.din.org.il/2011/07/29/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94/ בעניין ביקור תיירותי בכנסיה];  [http://www.din.org.il/2011/05/13/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F/ כניסה לוותיקן] ו[http://www.din.org.il/2012/07/25/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D/ כניסה לכנסיות ומסגדים].}} ואסור להתפלל בה{{הערה|1=ראה באתר 'דין' תשובה הלכתית בעניין [http://www.din.org.il/2011/07/19/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9-%D7%92%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94/ תפילה במבנה המשמש גם לכנסיה], וכן לגבי [http://www.din.org.il/2011/12/11/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA/ הפיכת בניין שנבנה ככנסיה לבית כנסת].}}.
* אסור להיכנס ל[[כנסיה]]{{הערה|1=ראה תשובות הלכתיות באתר 'דין' [http://www.din.org.il/2011/07/29/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94/ בעניין ביקור תיירותי בכנסיה];  [http://www.din.org.il/2011/05/13/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F/ כניסה לוותיקן] ו[http://www.din.org.il/2012/07/25/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D/ כניסה לכנסיות ומסגדים].}} ואסור להתפלל בה{{הערה|1=ראה באתר 'דין' תשובה הלכתית בעניין [http://www.din.org.il/2011/07/19/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9-%D7%92%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94/ תפילה במבנה המשמש גם לכנסיה], וכן לגבי [http://www.din.org.il/2011/12/11/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA/ הפיכת בניין שנבנה ככנסיה לבית כנסת].}}.
   
   
=== שימוש בתאריך נוצרי ===


=== שימוש בתאריך נוצרי ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תאריך לועזי]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תאריך לועזי]]}}


=== צורת שתי וערב ===
=== צורת שתי וערב ===
{{ערך מורחב|ערך=[[צלב]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[צלב]]}}


=== לימוד ספריהם ===
=== לימוד ספריהם ===
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
:"ואעפ"י שדברי שתי האומות {{מקור|(- הנצרות וה}}[[איסלם]]{{מקור|)}} הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם.
:"ואעפ"י שדברי שתי האומות {{מקור|(- הנצרות וה}}[[איסלם]]{{מקור|)}} הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם.
שורה 116: שורה 120:


== ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית ==
== ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית ==
כותב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$ס"פ יא מהל' מלכים ה"ד|כן}}:  
כותב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$ס"פ יא מהל' מלכים ה"ד|כן}}:  
:"מחשבות [[בורא עולם]] אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|ישעיהו נה, ח-ט|כן}}.</ref>. וכל הדברים האלו של [[אותו האיש|ישוע הנצרי]] ושל [[מוחמד|זה הישמעאלי שעמד אחריו]] אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד...
:"מחשבות [[בורא עולם]] אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|ישעיהו נה, ח-ט|כן}}.</ref>. וכל הדברים האלו של [[אותו האיש|ישוע הנצרי]] ושל [[מוחמד|זה הישמעאלי שעמד אחריו]] אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד...
שורה 122: שורה 127:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* הרב אברהם צבי הלוי רבינוביץ ז"ל, '''תמיהה ומבוכה'''<ref>ר' [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=365 סקירה כללית על הספר באתר ארץ חמדה].</ref>, הוצאת ראובן מס ירושלים תשס"ב (114 עמ')
* הרב אברהם צבי הלוי רבינוביץ ז"ל, '''תמיהה ומבוכה'''<ref>ר' [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=365 סקירה כללית על הספר באתר ארץ חמדה].</ref>, הוצאת ראובן מס ירושלים תשס"ב (114 עמ')
* ר' יונה עמנואל, '''ישראל מול הנצרות''' - [[הרב שמשון רפאל הירש|הרב הירש]] על הנצרות והתייחסות הנוצרים ליהודים, המעיין כרך כט גיליון ב (טבת תשמ"ט) ירושלים, עמ' 38-49
* ר' יונה עמנואל, '''ישראל מול הנצרות''' - [[הרב שמשון רפאל הירש|הרב הירש]] על הנצרות והתייחסות הנוצרים ליהודים, המעיין כרך כט גיליון ב (טבת תשמ"ט) ירושלים, עמ' 38-49
שורה 131: שורה 137:


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
* [http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/natsrut/vikuah ויכוחים עם נציגי הדת הנוצרית] (אתר 'דעת')
* [http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/natsrut/vikuah ויכוחים עם נציגי הדת הנוצרית] (אתר 'דעת')
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&cat=&orderby=&type=&q=%F0%F6%F8%E5%FA&search_in=0 שיעורים בענייני הנצרות באתר "ישיבה"]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&cat=&orderby=&type=&q=%F0%F6%F8%E5%FA&search_in=0 שיעורים בענייני הנצרות באתר "ישיבה"]