סימני עוף טהור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(שימוש בתבנית מקור) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הרמב"ם בפירוש המשניות {{מקור|משנה:חולין ג ו$משנה חולין ג, ו|כן}} כותב כי אין אנו צריכים לכל שלושת סימני הטהרה, אלא אפילו נמצא אחד מהם בעוף שאין אנו מכירים אותו, הרי זה עוף טהור, ובלבד שנדע בו שאינו דורס ואוכל. ברם, בְּ"[[משנה תורה]]" ({{מקור|רמב"ם:מאכלות אסורות א יט$מאכלות אסורות א, יט|כן}} כותב הרמב"ם בשם הגאונים, שמסורת בידם שאין מכשירים עוף על פי סימן אחד, אע"פ שיודעים בו שאינו דורס ואוכל, אלא אם כן היה אותו סימן שקורקבנו נקלף ביד; אבל אם אינו נקלף ביד, אע"פ שיש לו זפק או אצבע יתירה, מעולם לא התירוהו. | |||
גרסה מ־16:23, 8 באפריל 2011
|
|
סימנים בעוף שעל פיהם ניתן להכיר שהוא טהור.
במשנה מובא: "כל שיש לו אצבע יתרה וזפק וקורקבנו נקלף - טהור".
כלומר: כל עוף שיש לו:
א. "אצבע יתרה" מאחורי הרגל, למעלה משאר האצבעות;
ב. "זפק", מוראה, חלק הוושט המורחב בצורת כיס המשמש מחסן למזון בטרם יעבור לקיבת העוף.
ג. "וקורקבנו נקלף", כלומר, שהכיס שבתוך הקורקבן נקלף מן הבשר ביד ללא סכין, הרי זה עוף טהור.
הרמב"ם בפירוש המשניות (משנה חולין ג, ו) כותב כי אין אנו צריכים לכל שלושת סימני הטהרה, אלא אפילו נמצא אחד מהם בעוף שאין אנו מכירים אותו, הרי זה עוף טהור, ובלבד שנדע בו שאינו דורס ואוכל. ברם, בְּ"משנה תורה" ((מאכלות אסורות א, יט) כותב הרמב"ם בשם הגאונים, שמסורת בידם שאין מכשירים עוף על פי סימן אחד, אע"פ שיודעים בו שאינו דורס ואוכל, אלא אם כן היה אותו סימן שקורקבנו נקלף ביד; אבל אם אינו נקלף ביד, אע"פ שיש לו זפק או אצבע יתירה, מעולם לא התירוהו.