סינון משקים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

סינון משקים בשבת אסור משום בורר.

סינון משקים עלול להיות אסור מהתורה, ודינו תלוי במצב המשקה. אם יש במשקה פסולת ובלא הסינון אי אפשר לשתותו, הרי שהסינון הוא מלאכה שמכשירה אותו לשתייה, והמסננו עובר באיסור תורה. ואם גם בלא הסינון המשקה ראוי לשתייה, מותר לסננו במסננת, ואף שעל ידי הסינון הוא משתפר מעט, אין שיפור זה משנה באופן מהותי את המשקה, ולכן אין איסור לסננו.

במצב ביניים, שהמשקה עכור, ובלא סינון רוב בני האדם אינם רגילים לשתותו, ורק בשעת הדחק יוכלו לשתותו, אסור לסננו במסננת. ונחלקו אם מותר לסננו בבד שלא כדרכו, לדעת רוב הראשונים מותר, ולדעת הרמב"ם אסור. וכתבו האחרונים שראוי להחמיר בזה כדעת הרמב"ם (שו"ע שיט, י; מ"ב מב).

לפיכך, שמרים שמעורב בהם יין, כיוון שאינם ראויים לשתייה - אסור לסננם כדי להוציא מהם את היין, ואם סינן אותם - עבר באיסור תורה (שו"ע שיט, ט, מ"ב לב). ואם היין עכור עד שרוב בני אדם אינם רגילים לשתותו, אסור לסננו במסננת, וגם על ידי בד ראוי שלא לסננו.

לעומת זאת, יין שראוי לשתייה, מותר לסננו כדי שיהיה יותר צלול, שהואיל וכבר לפני הסינון היה ראוי לשתייה, אין סינונו נחשב למלאכה.

וכן מותר לפתוח בשבת ברז שיש עליו מסננת, או להוציא מים דרך כלי שמסנן אותם, שהואיל והם ראויים לשתייה לפני הסינון, אין סינונם נחשב למלאכה.

וכן הדין לגבי חלב שיש בו גושים קטנטנים של שומן, אם רוב בני אדם רגילים לשתותו בלא סינון, וגם הוא יכול לשתותו בלא סינון, מותר לסננו במסננת.

וכן מיץ תפוזים שיש בו חלקיקי פרי, כיוון שרוב בני אדם רגילים לשתותו בלא סינון, אין איסור לסננו במסננת.

הפרדת מרק מחלקי אוכל גושי שבתוכו[edit]

מרק שמעורבים בו חלקי אוכל גושי, כגון חתיכות קטנות של ירקות ואיטריות, אסור להפריד את המרק מהירקות והאיטריות. ואף על פי שגם המרק וגם הירקות והאיטריות ראויים לאכילה, כבר למדנו, שאסור להפריד שני מיני מאכלים זה מזה. אבל כדרך אכילה מותר להפרידם, וכפי שלמדנו, כדי שפעולת ההפרדה תיחשב כדרך אכילה צריכים להתקיים שלושה תנאים: א) שיוציא את האוכל מתוך הפסולת, ומה שהוא מתכוון לאכול עכשיו נחשב כאוכל. ב) שיטול את האוכל ביד ולא בכלי שנועד לסייע לברירה. ג) שנטילת האוכל תהיה לצורך אכילה סמוכה ולא כדי לאוכלו לאחר זמן.

לפיכך, אם הוא רוצה לאכול לאלתר את המרק ולא את הירקות, הרי שהמרק נחשב לגביו כאוכל והירקות כפסולת, לפיכך מותר לו להטות את הסיר באופן שהמרק ישפך לבדו לתוך הקערה, ואף שהמרק יוצא ממש מתוך התערובת, אין בזה איסור, מפני שהוא מוציא את האוכל מתוך הפסולת.

אבל אסור להשתמש לצורך כך בכלי. לפיכך, אסור להניח בשולי הסיר מסננת, כדי שרק המרק יעבור דרכה. ואסור להסתייע לשם כך אפילו בכלי שלא נועד לסינון, למשל, אסור לקרב את מכסה הסיר לסיר, ולפתוח פתח צר כדי שרק המרק יוכל לעבור דרכו. ואם הוא רוצה לאכול רק את הירקות והאיטריות, אסור לו להטות את הסיר כדי לשפוך את המרק מתוכו, מפני שבאופן זה הוא נחשב כמוציא את הפסולת מתוך האוכל, דבר שאסור אפילו אם מגמתו לאכול את הירקות והאיטריות לאלתר.

אולם אם הירקות והאיטריות שקועים למטה ומעליהם מרק צלול, המרק שלמעלה אינו נחשב מעורב בירקות ובאיטריות. ולכן גם הרוצה לאכול את הירקות בלבד, רשאי להוציא את המרק שלמעלה במצקת, או להטות את הסיר ולשפוך את המרק שמעליהם, אולם לאחר שיסיים לשפוך את המרק שמעל הירקות והאיטריות, אסור לו להמשיך להטות את הסיר כדי להוציא את המרק שמעורב עם הירקות והאיטריות.

דינים נוספים בהפרדת נוזלים ממאכלים[edit]

הפותח קופסת שימורים של מלפפונים חמוצים, כיוון שהמלפפונים גדולים, אין הם נחשבים מעורבים במים, ומותר לשפוך את המים שעימם החוצה. לעומת זאת, כאשר יש בקופסת השימורים תירס או אפונה וחתיכות של גזר, כיוון שהם קטנים הם נחשבים מעורבים, ואסור לשפוך מתוכם את המים.

לגבי זיתים ששרויים במים ישנו ספק, שאולי אין הם מספיק גדולים וחלים עליהם דיני תערובת ואיסור בורר. וכיוון שהוא ספק הנוגע לאיסור תורה, צריך להחמיר, ולכן אסור לשפוך את המים מתוך הזיתים, וכן אסור להשתמש בכלי מיוחד שנועד להעלאת הזיתים מתוך המים. אבל מותר להוציא את הזיתים מתוך מימיהם, על ידי מזלג או כף, כדי לאוכלם לאלתר.

כבר למדנו, שמי שיש לו מרק ובו חתיכות גדולות של בשר, ירקות או ביצים, מפני שהן גדולות, אין הן נחשבות מעורבות במרק, ומותר להוציאן גם כדי לאוכלן לאחר זמן. וכן מותר להוציאן בכף מחוררת, שהואיל ואין בהן איסור בורר, כשם שמותר להוציאן במזלג כך מותר להוציאן בכף מחוררת. אבל מי שרוצה ליטול חתיכות קטנות של בשר או ירק שנחשבות מעורבות במרק, יוציאן עם מרק בכף רגילה או מצקת, ולא ישתמש לשם כך בכף מחוררת, מפני שהוא בורר את החתיכות מתוך המרק בכלי שמסייע לברירה. ואם אין לו כלי אחר, רשאי להוציאן בכף מחוררת, ובתנאי שלא יתכוון להפריד מהן את המרק, ולא ישהה את הכף מעל הסיר כדי שהמרק ישפך למטה.

תיון ושקית תה[edit]

תיון הוא כלי שמבשלים בו עלי תה כדי לעשות תמצית נוזלית של תה.

בפתח הזרבובית של התיון, שממנה יוצקים את תמצית התה לכוס, מותקנת מסננת מסוימת שמונעת מעלי התה לזרום בחופשיות לכוס. אם עלי התה שקעו לתחתית התיון, ומעליהם יש תמצית צלולה, מותר למזוג אותה אל הכוס.

אולם כאשר עלי התה והמים מעורבים, יש אומרים שאין למזוג את התמצית דרך הזרבובית, משום שהמסננת שבפתחו בוררת את התמצית הנוזלית מתוך עלי התה. ויש שמתירים גם באופן זה. וכיוון שאפשר בקלות להוסיף עוד מים חמים (מכלי שני) לתוך התיון, ועל ידי כך יהיו בו מים רבים שלא יהיו מעורבים בעלי התה, עדיף לנהוג כך ולא להיכנס לספק איסור בורר.

מותר להכין תה על ידי הכנסת שקית תה לתוך כוס מים חמים (בכלי שלישי).

אולם בעת הוצאת שקית התה מהמים, יש להיזהר שלא להשהות אותה מעל הכוס כדי לטפטף ממנה טיפות לתוך הכוס, מפני שיש לחוש ששקית התה שמונעת מעלי התה לצאת ממנה נחשבת ככלי סינון, ונמצא שהוא בורר על ידי כלי את התמצית הנוזלית מתוך עלי התה.

אלא יוציא את השקית מהכוס ומיד יניח אותה בפח או בכוס אחרת. והמחמירים נוהגים להוציא את השקית על ידי כף.